סְפִירַת מְלַאי. 6. כְּשֶׁרֹאשׁ הַשָּׁנָה הָיָה חַג

סְפִירַת מְלַאי. 6. כְּשֶׁרֹאשׁ הַשָּׁנָה הָיָה חַג  

*

כְּשֶׁרֹאשׁ הַשָּׁנָה הָיָה חַג

הַבַּיִת הָיָה מוּאָר, מוּאָר

וּמִן הַמִּטְבָּח

הַנִּיחוֹחוֹת הַמְלַבְלְבִים וְהַמְּחַבְּקִים הָיוּ

תּוֹקְפִים אֶת כֻּלָּנוּ

בְּלִי יַחַס לַגִּיל

עוֹד מִפֶּתַח הַבַּיִת,

שָׁנָה טוֹבָה וְ-א גוט יאָר

פָּרְחוּ מִשְּׂפָתַיִם עֵינַיִם

וּמֶצַח,

אֲנַחְנוּ הַקְטַנִּים

בְּחֻצְפָּה שֶׁלֹּא-בְּחֻצְפָּה

שִׂחַקְנוּ וְהִתְלַכְלַכְנוּ בְּאֹשֶׁר עִלָּאִי

לַמְרוֹת הַבְּגָדִים הַחֲדָשִׁים

וְאִמּוֹתֵינוּ אֲבוֹתֵינוּ דּוֹדֵינוּ סָבֵינוּ שׂוֹחֲחוּ 

וְסִפְּרוּ וְשָׁמְעוּ וְדִבְּרוּ וְהִקְשִׁיבוּ וְצָחֲקוּ וְשָׁרוּ

וְשָׁרְנוּ

וְלֹא יָדַעְנוּ כִּי הָעֶצֶב כּבָר נָבַט בָּנוּ בְּכֻלָּנוּ

*

רבקה ירון

---