העקרב

העקרב.../שלי מוסקוביץ

גם אז אני עליך חושבת ויושבת וכותבת את כל הזיכרונות ...

וגם את הזיכרון הישן שתמיד גרמת לי לבכות..

ומאז ומתמיד הבנתי שאהבה זה דבר אכזרי וכואב שדבק אצלי בלב

ומאז שהבנתי שאתה לך הולך אל מקום לא ידוע

הבנתי שליבי יכאב וימשיך תמיד להיות פגוע

כשראיתי אותך מביט בי בתמימות אמרתי "אתה שלי" במתיקות.

אבל באותו הזמן ראיתי אותך גם איתה ובלי היסוס הבנתי שאין פו  מקום לאהבה

ואמרתי .."איך אוכל עוד להביט בעיניך היפות?" "איך אוכל את יופייך ליראת?"

איך אוכל לדמיין את שפתיך נפגשות ברכות עם שפתי

ואיך אוכל לדמיין את גופך החובק את ידי