שירים

בחוף סידני עלי


שפת הים כמעט שוממה 
רעש גלים מהסה פסיעות
רמיסות על חול.

מים הולכים ומתקררים
ועליהם נוחתים עורבים
שחשבתי פעם שהם שחפים
וכמה נערות שעד לא מזמן
היו ילדות מתוקות
ועכשיו עוטות שחורים
גם את פניהן מכסות  
ושום בדל צחוק עליהן 
ואם לא הייתי חושש
הייתי שואל מה טמון בתרמיליהן
ומה פירוש אהבת מולדת ואל.

בינתיים העורבים עפו ונעלמו
והנערות עלו למסגד
לתפילה אחרונה.

תגובות

גלי צבי-ויס / העורבים / 03/02/2020 06:12
צבי רז / תודה גלי. באמת? / 05/02/2020 07:30
יום טוב צבי / הקצנה / 03/02/2020 08:31
רבקה ירון / הנערות עתה עוטות שחורים, מכסות פניהן, מעוררות חשש. מצב עגום. / אהבתי. / תודה רבה, צבי יקר. / 03/02/2020 11:30
צבי רז / תודה לך רבקה! / 04/02/2020 07:29
שמואל כהן / אהבת מולדת ואל / 03/02/2020 15:51