לֹא שַׂמְנוּ לֵב

לֹא שַׂמְנוּ לֵב /ש.כֹּהֵן

לֹא שַׂמְנוּ לֵב ,

הַחַיִּים מִזְּמַן

הָפְכוּ לְוִירְטוּאָלִיִּים.

וְרֹב הַחֲבֵרִים

הֵם רַק בְּפֶיְסְבּוּק.

הַמְּסִבּוֹת וְהַפְּגִישׁוֹת,

הַחִבּוּקִים וְהָאֲהָבוֹת,

מִתְרַחֲשִׁים בְּדֶרֶךְ כְּלָל

בִּרְשָׁתוֹת חֶבְרָתִיּוֹת.

כֹּל כָּךְ הִתְרַגַּלְנוּ,

שֶׁאָנוּ לֹא חָשִׁים

שֶׁבּוֹדְדִים אֲנַחְנוּ,

עַכְשָׁו יֵשׁ גַּם תָּרוּץ,

יֵשׁ אֶת הֲקוֹרוֹנָה...

לֹא שַׂמְנוּ לֵב,

שֶׁיֵּשׁ כָּאן פַּעַר חֶבְרָתִי,

שֶׁהַקִּטּוּב וְהַשִּׂנְאָה

הָפְכוּ קַרְדֹּם לַחֲפֹר בּוֹ.

אָז כְּבָר לֹא חָשׁוּב

אִם אַתֶּם בְּיַחַד

אוֹ אַתֶּם לְחוּד,

עַכְשָׁו הִגִּיעָה הֲקוֹרוֹנָה.

וְהַשִּׁנּוּי כְּבָר מִתְבַּקֵּשׁ,

וְלֹא צָרִיךְ לְהִתְעַקֵּשׁ,

כִּי הָעוֹלָם כְּבָר לֹא

אוֹתוֹ עוֹלָם.

כָּעֵת צָרִיךְ לִפֹּל הָאֲסִימוֹן

כָּעֵת צָרִיךְ לָבוֹא שִׁנּוּי

כִּי עוֹד יָבוֹא הַיּוֹם

כֻּלָּנוּ יַחַד אוֹ לְחוּד

כְּשֶׁנֵּצֵא מֵהַבִּדּוּד

נִפְגֹּשׁ עוֹלָם אַחֵר

בּוֹאוּ נְקַוֶּה וְנִתְפַּלֵּל

שֶׁהָעוֹלָם שֶׁיִּוָּצֵר

טוֹב יִהְיֶה יוֹתֵר.

30.3.2020