תוגת הלילה

תּוּגַת הַלַּיְלָה בָּעֲרָה בְּעַצְמוֹתַי

אֶת הָרְגָעִים הַמְּכוֹנְנִים

בְּתוֹלְדוֹת שְׁנָתִי

עֵת סָפַרְתִּי מַחֲזוֹרִי עֵרוּת

בְּנִצּוּחוֹ שֶׁל שְׁעוֹן הָאוֹרְלוֹגִין

הַמְּתַקְתֵּק בִּמְטֻטַּלְתּוֹ

מַאֲרַג חַיִּים שְׁלֵמִים

שֶׁנֶּחְלְמוּ בְּהָקִיץ.

הֵן אָכֵן לָמַדְתִּי לְזַהוֹת

פְּסֵיפָס שֶׁל עִזְבוֹנוֹת

שֶׁנֶּחְשְׂפוּ בַּחֲפִירָה

שֶׁל יְסוֹדוֹת דְּרָכִים

שֶׁנּוֹצְקוּ עִם שַׁחַר.

טַעַם צֵרוּפֵי מִקְרִים

עַל שִׂפְתוֹתַי

כִּדְבַשׁ נִגָּר בַּחֵלֶב

הַשָּׁעוֹת הָאבוֹדוֹת

עַל יְצוּעִי