ווידוי - כאב - לבמת הדיון

ווידוי  - כאב – לבמת הדיון

יום של שמש בהיר, אנשים עוברים ושבים , אם זה בסידורים ואם זה חזרה לבתיהם.

היא הביטה במראה, ספרה את הקמטים בפניה , השפילה מבטה והציצה בקצות שיערה,

הצבע דהה בהם. אולי אם תבקר במספרה זה יעשה לה קצת שמח בנשמה, ואכן החליטה והחלה

להתארגן.

הספרית המתינה לה במספרה והחלה במלכת השיפוץ.

משסיימה יצאה מעודדת מהתוצאה ופסעה לאורך המדרכה שליד ביתו של בנה, החוזר בתשובה,(בהשפעת אשתו ניתקו כל קשר עם כל החברים האחים וההורים, זאת לאחר שגרו אצל הסבתא כמה שנים עם ילדיהם.)

בעודה פוסעת על המדרכה , ראתה במרחק כמה צעדים את בנה עם נכדתה מתקרבים לעבר ביתם, היא הייתה מאחוריהם, הנכדה גילתה שסבתא מאחור והחלה למשוך את ידה מיד אביה באומרה "הנה סבתא, הנה סבתא" האב בלי להסתובב לא שחרר את יד ביתו אלא להיפך גררה לעבר כניסת הבית, אך הילדה לא וויתרה , ניתקה את ידה ורצה אל הסבתא שחיבקה אותה ונפלו על המדרכה מתנשקים ומתחבקים, הסבתא בקושי עצרה את הדמעות, כך ישבו כמה דקות עד שחזרה לאביה ונכנסו אל ביתם.

הסבתא חזרה אל ביתה חנוקה מדמעות מנסה להמשיך ולספוג את הרגע המתוק שחוותה, אך מראה בנה שלא סב אליה והתעלם מנוכחותה כאב עד כדי עילפון.

רגע שלא תשכח עד יום מותה.

5/2020

רחלי גבאי