אישוניי אהבתך

לה קשורות רשתות שאינן

ללכוד דגים צבעוניים של

נשברת אני מגלי זיכרונות כואבים

בתוך ים של חיים חסרים.

מפליגה בתוך ימים כמו קפואים

מדממת דמעות חלולות

עשויות כאביי

אל תוך אוקיינוס

עיניי מרתפים שוממים מוצפים מים עכורים  

דלתות לנפשי האבודה

גרגירי מלח  זולגים על פניי

מרחוק רואה מגדלור עיניך המכוונות אותי

אל חוף מבטחים בדמותך

צולל מבטך לתוך נפשי ומאיר

זורקת עוגן הצלה אל תוך קרנית עיניך המוארת  

רוצה להינצל באישוני אהבתך

מטילה את רשתותיי העצובות לקרקעית עיניך

דעך אורךֳ והתרחק עד נעלם באופק

ושוב נותרתי לבדי בעלטה

דמם הכל, קפא לפתע

רוצה עוד רגע קט

להינצל בתוך עיניך

כבדים עפעפיי, עייפה ספינתי

שוקעת אל סופי.