תַּלְמִידָה -לִבְשִׁי חֻלְצָה

תַּלְמִידָה -לִבְשִׁי חֻלְצָה /ש. כֹּהֵן

"תַּלְמִידָה ,לִבְשִׁי חֻלְצָה 

עִם שַׁרְווּלִים בְּבַקָּשָׁה"

בְּכַעַס הַמּוֹרֶה פָּנָה  לְתַלְמִידָה.

הִיא בְּחֲזָרָה כּוֹעֶסֶת,

אֶת הַחֻלְצָה

אַט אַט לוֹבֶשֶׁת,

וּבְהַתְרָסָה הָלְכָה.

בַּהַפְסָקָה הַבָּאָה

שׁוּב  הַמּוֹרֶה אוֹתָהּ  פָּגַשׁ,

וְשׁוּב  בִּקֵּשׁ

מִבְּלִי לְהִתְיָאֵשׁ

לִלְבֹּשׁ אֶת הַחֻלְצָה.

הַפַּעַם בְּנֹעַם  וּבְחִיּוּךְ

אֶת דְּבָרָיו תִּבֵּל,

וְהִיא אֵלָיו חִיְּכָה בַּחֲזָרָה,

וּמִיָּד לָבְשָׁה אֶת הַחֻלְצָה,

וְלַכִּתָּה  בְּשֶׁקֶט נִכְנְסָה.

הַמּוֹרֶה  אֶת עַצְמוֹ  שְׁאַל:

"מָה קָרָה ? מָה הִשְׁתַּנָּה?

הַזֹּאת אוֹתָהּ הַנַּעֲרָה?"

אוֹ אוּלַי פִּתְאוֹם

הֵבִין  אֶת הַסִּבָּה,

מַדּוּעַ הִיא שִׁנְּתָה אֶת יַחֲסָהּ,

וְאָז הִרְגִּישׁ לְפֶתַע 

אֶת הַגִּלּוּי,  אֶת הַהֶאָרָה.

17.6.2020