כנפי האהבה

כנפיים.

רוצה אני כנפיים.

כנפיים לעוף.

אבל בעצם,

איני זקוקה להן כלל.

יכולה אני לעוף-

מגודל האהבה,

שאת גופי ממלאת,

שמרימה אותו אל האוויר.

יכולה אני לעוף,

בגלל האמירה:

"הדעות שלי מוצקות,

אבל תביאי סרט כתום,

ואשים אותו ביום שלישי,

בגלל האחדות,

רק בשבילה".

והלב מתרחב,

והעיניים דומעות משמחה,

מגודל האהבה,

אפילו שהדעה שונה.

והכנפיים-

כבר מתחילות לצמוח.

ולראות את כל ההמונים,

שאף אחד לא יכול לספור אותם.

והכנפיים צומחות,

ואנשים מדברים אחד עם השני,

בשקט, בשלווה-

אפילו שהדעות שונות.

והכנפיים גמרו לצמוח,

ואני עפה,

עפה באוויר,

כשכנפיים מחזיקות אותי,

כנפי האהבה.

(ז' אב תשס"ה)