"אני זונה!!!" היא צעקה במורד הרחוב השומם, בידה היא החזיקה בקבוק וודקה חצי מלא והניפה אותו בעוצמה . השעה הייתה 2:00 Am , השמיים התמלאו עננים וריח של גשם מתוק הציף את האוויר,
רק שניהם עמדו שם.
"אני זונה נכון?!? !!!!!!! אז לך לעזאזל!!! צרחה על הבחור שעמד מולה והביט בה בפה פעור.
הוא ניסה להתקרב אליה בזהירות,
" נגה, אולי תירגעי?!!! ואת מוכנה בבקשה לסתום לפני שמישהו ישמע אותך?!
אני ממש לא חושב שאת זונה,
אבל תסכימי איתי, שאם את שוכבת עם כל אחד שנקרא לדרכך לאחרונה, זה ממש לא "הבתולה מרי" וא-
"אז אתה כן חושב שאני זונה!!!" קטעה את דבריו בכעס והחלה לצעוד לאורך הכביש, הרחק ממנו.
טיפות קטנות של גשם החלו לרדת.
"נו באמת!! אני הערתי לך על זה רק מפני שאכפת לי, את הידידה הכי טובה שלי ב5 שנים האחרונות, למי אני אדאג אם לא לך???!" אמר והלך אחריה.
היא לקחה לגימה ארוכה מהבקבוק, "תעזוב ירון, לא כדאי שתלך אחרי, אני זונה, זה לא יעשה לך שם טוב" אמרה ושיהקה, "אתה מבין????
ז- ו-נ-ה-!-!-!
עכשיו תלךךךךךך צא לי מהפרצוף!!!" התפרצה בכל הכוח , היא הלכה בזיגזג והבקבוק כמעט נשמט מידיה.
"תיזהרי, יש רכב מתקרב!!! מה את חושבת שאת עושה?!" אמר ומשך אותה הצידה בזמן,
הנהג ההמום הוציא את ראשו מהחלון ושאל את ירון, אם הוא צריך עזרה.
ירון נופף בידו שלא והמשיך להחזיק אותה שלא תיפול, היא השתחררה מהיד שלו והמשיכה ללכת קדימה.
"אני עושה את מה שהייתי צריכה לעשות מזמן, אני הולכת לצומת לחפש עבודה, מה אגיד ירון? אתה פשוט הארת את עיניי!"
אמרה וסיימה בלגימה ארוכה את כל הבקבוק, היא העיפה אותו על הכביש וצחקה כשהוא התנפץ לרסיסים.
"בואי נדבר על זה כמו גדולים טוב? ממזמן סיימנו כיתה א`! למה את מתנהגת ככה? תעצרי קיבינימאט!!" צעק ירון.
הגשם התחזק והם נרטבו עד לשד עצמותיהם. היא נעצרה והסתובבה אליו, שיכורה, רטובה,
עם חיוך מוטרף פתחה את פיה ואמרה:
"טוב...אוקיי, אוקיי,
רק לדבר, אתה רוצה לדבר?
יש לי רעיון, בוא נדבר ירון!
טעות שלי שלא העלתי בעצמי את הנושא עד היום... נכון?!
בוא נראה, מי היה לי עד עכשיו?...
וזו רק הרשימה של 2006 – הייתי עם ניר, הוא חמוד, אבל רק כשהוא ישן.
הייתי עם ליאור, אסי, תומר וגלעד, כולם נחמדים, אבל פשוט לא הטעם שלי.
עם נמרוד כמעט היה לי משהו רציני אבל זה התפספס...
הייתה תקופה שבה התלבטתי בין גיא , אורי ויובל, אבל היי... חטפתי רגליים קרות וברחתי
ואז הכרתי אותך, אבל אנחנו רק ידידים, זה מה שהיינו מאז ומתמיד ואני זונה, אז חבל על הזמן שלי ושלך.
שמעת מספיק? או שאולי אתה רוצה שאני אמשיך???!" ירון ההמום הביט בה בזעם,
"את רוצה להגיד לי שיש עוד??! איך את לא מתביישת לספר לי את כל זה?
ובנוסף את צועקת את זה, ככה ברחוב! את שיכורה נגה, אני מצטער שבכלל העליתי את הנושא,
אם הייתי יודע שתגיבי ככה, בצורה כל כך דרמטית ומגוחכת, בחיים לא הייתי שואל אותך עם כמה גברים היית!"
אמר וניגב טיפות של גשם מהעיניים שלו. "כן.. הייתי עם כולם, היה לי כיף, נהניתי, סוף פסוק.
רוצה גם?? רוצה לזיין אותי ירון? בשביל זה שאלת אותי?
חשבת שאם אנחנו ידידים טובים, שאם אני מספרת לך הכול, אז אני אתפרע איתך בלילה אחד של תשוקה מטורפת?!!!
תענה לי!" אמרה ונפלה על ברכיה, על הכביש הרטוב, משפילה את פניה- בזמן שדמעות חמות זלגו מעיניה.
"נגה, אני חושב שהגיע הזמן שאני אקח אותך הבייתה, את לא שמה לב מה את אומרת.
כדאי שתפסיקי לדבר, לפני שתגידי משהו שתתחרטי עליו, נמשיך את השיחה הזו כשתהיי שפויה ופיקחת את באה?" אמר והושיט לה את ידו.
"לא!! תעזוב אותי, לא שמעת את מה ששאלתי אותך? כל מה שאמרתי לך עד עכשיו לא נקלט אצלך בראש?! אתה צריך שאני אחזור על הדברים שלי? למה אתה ממשיך לדבר איתי אם אני זונה?!"
אמרה ברשעות.
הוא הביט בה , הוא הרגיש פגוע כמו שמעולם לא גרמו לו להרגיש, הפעם זה היה הקש ששבר את הכול.
"את יודעת מה, נגה?
כן, את זונה! זונה בת זונה, בת, בת זונה!!!! זה מה שאת, הבנת?!
ואני לא מבין, מה אני עושה כאן, בשעה כזו? רודף אחרי זונה כמוך במקום ללכת לישון?
אחרי יום העבודה המסריח שהיה לי... אני לא יודע, למה הזונה הזו לא יוצאת לי מהראש?!
כל צעד שאני עושה, כל נשימה, כל מחשבה, הזונה הזו על הראש שלי, בלב שלי, הבנת?!!
ואני עוד שואל את עצמי, איך יכולתי להתאהב ככה בזונה? עכשיו את מבינה?
עכשיו את מבינה למה כל כך אכפת לי קיבינימאט??!!!"
אמר ירון, כולו רועד, הביט לתוך עיניה הירוקות של נגה,
היא הייתה המומה, לא יכלה לדבר, פניה היו קפואות בזמן שגשם ירד עליה ללא הפסקה.
הוא השפיל את מבטו , הסתובב והלך משם במהירות.
הוא התרחק יותר ויותר, הלך לעבר המסדה שלו. היא נשארה שם, זרוקה על הכביש, על ברכיה.
ברגע שהיא עכלה את מה שקרה לפני שניה, היא פרצה בבכי, לא האמינה לכל מה ששמעה.
ליבה הלם בחזקה, היא לא ידעה אם לצרוח או להמשיך לבכות.
אחרי עשר דקות שנמשכו כמו נצח, היא עדיין בכתה ורעדה,
"את בסדר?" שאל בחור, שנראה כאילו הוא חזר עכשיו מבילוי סוער.
"אני... לא יודעת..." אמרה נגה. "אוקיי.." אמר, "אני דודי, ואת...?" שאל.
נגה הרימה אליו את מבטה, היא הרגישה כל כך רע, כאב לה בלב, היא הבינה משהו עכשיו,
היא שנאה את עצמה. "אני?..." אמרה
"כן, את, אני לא רואה פה אף אחת אחרת, אלא אם כן אני הוזה" השיב דודי בחיוך.
"אני זונה... אני סתם זונה... שחייבת לרוץ, שחייבת להציל את הדבר השפוי היחיד בחיים שלה!!!"
אמרה והתרוממה במהירות, היא החלה לרוץ כמו מטורפת, מחשבות רצות, רצות לה בתוך הראש,
משאירה מאחוריה את דודי ההמום
"ואני חשבתי שאני דפוק..." אמר דודי
היא המשיכה לרוץ, כמו פסיכוטית, כמו מסוממת אחרי הסם, כמו נרקומן שמחפש את הוריד...
למזלה, הבית של ירון היה שני רחובות משם ואחרי כמה דקות של ריצה, היא הגיעה.
סחוטה, רטובה, המומה מעצמה בעיקר.
"ירון!!! אני מבינה!! ואני מצטערת שלא הבנתי את זה מוקדם יותר!!" עמדה וצעקה מחוץ לבניין שלו ברבע לשלוש לפנות בוקר.
"אני אוהבת אותך!! כפי שאי אפשר לתאר, התכחשתי לזה, לא רציתי להאמין, הסתכלתי לכל הכיוונים
חוץ מהכיוון שלך... ואני כל כך מתחרטת, האם אי פעם תוכל לסלוח לי?" אמרה, קולה השברירי כמעט נעלם בקול הגשם, פעימות ליבה היו חזקות יותר.
עברו כמה שניות... ירון לא יצא החוצה, לא ענה... היא רצתה למות.
היא הסתובבה, התכוונה ללכת משם,
"אז יש לך משהו להגיד לי?" נשמע קול מאחוריה , היא קפצה
זה היה ירון, הוא היה סחוט, חצי חיוך על פניו והוא הביט בה, מחכה לתשובה.
"כן, יש לי משהו להגיד לך- אני לוקחת חמישים שקל לשעה בדרך כלל, אבל בשבילך זה בחינם..."
אמרה ופרצה בצחוק ירון חייך ואמר "תתחילי להירגע ומהר!!" הוא אסף אותה בין זרועותיו וחיבק אותה.
גופה רעד, הוא הביט בה ונשק לה. "אני אוהב אותך נגה, אני חושב שתמיד אהבתי."
הם המשיכו להתנשק,
"אה.. רגע, אני חייבת לך משהו" אמרה "מה?" אמר ירון
"את זה" אמרה והעיפה לו סטירה מצלצלת,
"בשביל מה זה היה טוב?!" אמר ירון והלחי שלו כאבה בטירוף.
"שלא תעיז לדבר עליי ועל אימא שלי ככה עוד פעם, ברור?!" אמרה וחייכה
"אה?? את התחלת עם זה !!"
"נכון...הייתי רעה..." חייכה והחלה להתרחק ממנו ,"לאיפה את הולכת עכשיו?" שאל
"נראה אם תצליח לתפוס אותי..." אמרה והחלה לרוץ.
"הו לא... את לא תברחי הפעם!!" אמר ורדף אחריה בגשם.
כמו שני מסטולים הם רצו בגשם כאילו הם לבדם בעולם, בזמן שכל האנשים השפויים התהפכו מצד לצד במיטה ומנסים לישון.
לא סתם אומרים שהאהבה לא שפויה...
