.
לְזִכְרָם:
1. הָרֵעוּת; 2. מִי שֶׁחָלַם לוֹ.
*
הָרֵעוּת.
*
עַל
הַנֶּגֶב יוֹרֵד לֵיל הַסְּתָו
וּמַצִּית כּוֹכָבִים חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ
עֵת הָרוּחַ עוֹבֵר עַל הַסַּף
עֲנָנִים מְהַלְּכִים עַל הַדֶּרֶךְ.
כְּבָר שָׁנָה. לֹא הִרְגַּשְׁנוּ כִּמְעַט
אֵיךְ עָבְרוּ הַזְּמַנִּים בִּשְׂדוֹתֵינוּ.
כְּבָר שָׁנָה, וְנוֹתַרְנוּ מְעַט
מָה רַבִּים שֶׁאֵינָם כְּבָר בֵּינֵינוּ.
אַךְ נִזְכֹּר אֶת כֻּלָּם:
אֶת יְפֵי הַבְּלוֹרִית וְהַתֹּאַר –
כִּי רֵעוּת שֶׁכָּזֹאת לְעוֹלָם
לֹא תִּתֵּן אֶת לִבֵּנוּ לִשְׁכֹּחַ.
אַהֲבָה מְקֻדֶּשֶׁת בְּדָם
אַתְּ תָּשׁוּבִי בֵּינֵינוּ לִפְרֹחַ.
הָרֵעוּת נְשָׂאנוּךְ בְּלִי מִלִּים
אֲפֹרָה עַקְשָׁנִית וְשׁוֹתֶקֶת
מִלֵּילוֹת הָאֵימָה הַגְּדוֹלִים
אַתְּ נוֹתַרְתְּ בְּהִירָה וְדוֹלֶקֶת.
הָרֵעוּת, כִּנְעָרַיִךְ כֻּלָּם
שׁוּב בִּשְׁמֵךְ נְחַיֵּךְ וְנֵלֵכָה
כִּי רֵעִים שֶׁנָּפְלוּ עַל חַרְבָּם
אֶת חַיַּיִךְ הוֹתִירוּ לְזֵכֶר.
וְנִזְכֹּר אֶת כֻּלָּם...
מילים:
חיים גורי; לחן: סשה ארגוב; 1948.
*
*
מִי שֶׁחָלַם
לוֹ, וְנִשְׁאָר לוֹ הַחֲלוֹם ...
*
מִי
שֶחָלַם לוֹ, וְנִשְאָר לוֹ הַחֲלוֹם,
מִי שֶלָּחַם הוּא לֹא יִשְכַּח עַל מַה לָּחַם,
מִי שֶנִּשְאַר עֵר כָּל הַלַּיְלָה עוֹד יִרְאֶה אוֹר יוֹם,
מִי שֶהָלַךְ הוּא לֹא יָשוּב עוֹד לְעוֹלָם.
מִי שֶהִבְטִיחַ לֹא הִנִּיחַ אֶת חַרְבּוֹ,
מִי שֶקָּרְאוּ לוֹ הוּא הָלַךְ בְּרֹאש כּוּלָם
מִי שֶאָהַב לוֹ - עוֹד צְפוּיוֹת לוֹ אֲהָבוֹת רַבּוֹת.
מִי שֶהָלַךְ הוּא לֹא יֹאהַב עוֹד לְעוֹלָם.
וְהֶהָרִים עוֹד בּוֹעֲרִים בְּאֵש זְרִיחוֹת,
וּבֵין עַרְבַּיִים עוֹד נוֹשֶבֶת רוּח-יָם
אֶלֶף פְּרָחִים עוֹד מְשַׂמְּחִים כָּל לֵב בִּשְלַל פְּרִיחוֹת,
מִי שֶהָלַך הוּא לֹא יִרְאֶה זֹאת לְעוֹלָם.
מִי שֶחָלַם וְהִתְגַשֵּם לוֹ הַחֲלוֹם,
מִי שֶלָּחַם עַד שֶשָּמַע קוֹל מְנַצְּחִים
מִי שֶעָבַר אֶת כָּל הַלַּיְלָה וְרָאָה אוֹר יוֹם,
הוּא לֹא יַנִּיחַ שֶנִשְכַּח אֶת הַהוֹלְכִים.
מִי שֶהִבְטִיחַ וְזָכַה גַּם לְקַיֵּים,
מִי שֶהִצְלִיחַ לַחֲזוֹר מִן הַדְּרָכִים,
מִי שֶכָּאַב אֲבָל הֵבִין שֶהַכְּאֵב אִילֵּם
הוּא לֹא יַנִּיחַ שֶנִשְכַּח אֶת הַהוֹלְכִים.
וְהֶהָרִים
עוֹד יִבְעֲרוּ בְּאֵשׁ זְרִיחוֹת
וּבֵין עַרְבַּיִם תְּנַשֵּׁב עוֹד רוּחַ יָם
אֶלֶף פְּרָחִים עוֹד מְשַׂמְּחִים כָּל לֵב בִּשְׁלַל פְּרִיחוֹת
הֵם שֶׁיָּעִידוּ, כִּי זָכַרְנוּ אֶת כּוּלָם.
וְהֶהָרִים עוֹד יִבְעֲרוּ בְּאֵש זְרִיחוֹת,
... ...
... ... ... ... ... ... ... ... ...
מילים: דידי מנוסי; לחן: יוחנן זראי; 1950+.
*
שלכם,
רבקה
---
