מריה חלק שלישי

לגשת לחדרו לא ניתן ובחוץ היה קר מדי. מתי המבוסם מעט

הוביל את מריה בחשכה במדרגות למקלט שבו נמצא מזרן ששימש

את שומר הבניין לשינה בכל עת שהיה מסתכסך עם אשתו. מתי

עזר לשומר מדי פעם בניסוח מכתבים ובקשות, השומר התחבב

עליו, וכך מתי הכיר היטב את המקום.

בחשכה גישש ומצא את הגפרורים שידע את מיקומם והעלה אור

בנר הגדול שהוצב דרך קבע על בלוק ליד המזרן. האור רקד על

הקירות החשופים, ומריה חזרה ונשקה למתי.

המוזיקה מהמסיבה שממנה נפקדו עתה נשמעה היטב. מתי הביט

במריה, שנסוגה עתה מעט לאחור ובצעדי ריקוד איטיים וחושניים

פשטה את גלימתה. אור הנר ריצד על גופה העירום, ובאורו הקמצן

גילה טפח וטפחיים מעירומה המפואר.

מתי ידע שלא ישכח תמונה זו עד סוף ימיו. יפה שבעתיים הייתה

באור הנר. בריקודה האיטי נראתה כאלילה יוונית. שערה השחור

פזור היה על כתפיה וירד סמיך, כמפל פחם, עד מותניה. שדיה

גבעות הדר זקופות, בטנה ערמת חיטים שטוחה ובוהקת כענבר,

מפגש ירכיה שיר הלל ובינותן גַן סבוך שיער שחור ובוהק להפליא.

מתי פשט את בגדיו ועיניו בעיניה. מריה השתרעה על גבה,

ברכיה מורמות אל מולו וירכיה פשוקות.

ברגיל, היו מעשי האהבה של מתי רכים ומתחשבים. תמיד פנה

קודם לליטופים רכים, מתנהל לאיטו, קשוב לזוגתו ולמעשה

האהבה. אלא שכאן, מריה לא נתנה לו שהות – כל כולה הייתה

הזמנה ומתי נשכב עליה וחדר אליה ברוך.

הגם שלא התגפפו קודם לכן, נכונה הייתה לקראתו, רטובה

ומזמינה, ומתי חדר וחדר, ישבנו עולה ויורד, ידיו אוחזות באחוריה,

ואלו עלו לקראתו בתיאום שהוא נחלת זוגות קבועים. בהיות

לשונה רטובה וחמה באוזנו, הגיע לפורקנו בקול גדול שהפתיעוֹ.

הוא חש את ציפורני מריה בגבו וראה את בוהק חיוכה הגדול. הוא

נשק לה, עובר ממצחה לעיניה, לשפתיה, לשדיה, לש בלשונו את

פטמותיה, יורד אל בטנה. משביקש להגיע למשולש הנהדר שבין

ירכיה, עצרה אותו מריה בידיה וקמה.

חיש קל עטתה על עצמה את גלימתה. מתי התלבש בעקבותיה

ומבלי אומר כיבה את הנר ועלה עימה. בטרם נכנסו לרחבה,

הבחינו במוטי וביוסי על יד השער. וכאן, חזרה מריה ונשקה למתי,

ומשכה אותו לרחבת הריקודים.

---החלק האחרון מחר----תודה על ההתייחסות .