כמה מילים על בדידות-לבמת הדיון של נורית ליברמן

מפחדים לפתוח את הלב לתת ולהעניק

ואת מכאיבה לי בשיר הזה והקודם

כמה כאב יש בזו הכתיבה מחבקת אהובה

חזק, מטלטל, כואב, נוגע ללב - את מבקשת שלא יאמרו עליך קדיש לאחר מותך כי הסביבה לא העלתה חיוך על שפתויך וכי בשל המסכות החברתיות נבצר לפתוח את הלב ולומר את דברו כנאמר: דאגת איש לב מי ישיחנה. הן לא מאפשרות כנות. תודה רבה לך גלי היקרה על השיתוף. חשים את הכאב ואת הדמעות שלך מהדברים שלך! אנוכי מקווה שלאחר שתחלוף הקורונה, הטלטלה שאנחנו עוברים בימים אלה, תביא להכנסת רפורמה במערכת החינוך וכולנו נזכה בבוגרים אנושיים של מערכת החינוך.  לצערינו הרב, לא כל אחד מסוגל לשמוע כל דבר בגלל הדגשים של החברה ! הכי חשוב זה פנימיותו של האדם ! מגיע לך הרבה מאוד חיוכים ! חזק ואמץ לך ! באהבה רבה לך ומקרב לב !

עצוב מאוד וחבל מאוד שזה כך שאנשים טובי לב, שיודעים להקשיב עם הרבה מאוד אהבה וסבלנות, להסביר פנים לאחרים, לא זוכים להקשבה. לא זוכים לאותו היחס שהם נותנים.

אגב, אורלי יצרה עמו קשר נקבל תשובה בתחילת שבוע הבא.

נחזיק אצבעות!!