פורים בירושלים

פורים בירושלים

“איך זה לבוא למסיבה שלא הזמינו אותך?”

השאלה הכתה בי כברק. לא די היה במזג האוויר הנורא, הקור,

המסיבה שבה לא הכרתי כמעט איש לבד משי וחברתו-שותפתו

לדירה אייבי, הינה באה זו ומוסיפה נטיפי קרח למצב רוחי.

המסיבות במועדון “שתים עשרה וחצי” היו לי כבר לזרא. וגם

מסיבות פורים, שפעם היו הבטחה למפגשים לוהטים ונפלאים בהלום

היין, הפכו להיות שגרה מייגעת.

הגעתי לשי בתקווה לערב שונה, ואז התברר לי שהוא מצטרף

למסיבה שאליה הוזמנה אייבי. שי גר בנחלאות עם שתי שותפות

לדירה ולא, גם הוא לא הוזמן, וּרְאֵה – לא זאת בלבד שלא הוזמן,

הזמין-גרר אותי בעל כורחי )“אורח מזמין אורח, בעל הבית – פורח”(

ואני, אנה אני בא?

ישבתי נוקשה בפינה בחדר עם כוס פונץ’ חם, לא רע, והתחלתי

ליהנות מהמוזיקה כאשר זו, רֶבֶּקה )איזה שם ללשון כזו(, הכתה בי

בשאלתה.

למען האמת נתתי ליבי אליה מעט קודם לכן. בנויה הייתה

לתלפיות, לבושה כל כולה בשחור סקסי-ארוטי מטריף. רגליה היו

נתונות במכנסי סטרץ’ הדוקים שגילו חזיון מלא הוד ולא הותירו

מקום לדמיון, ועל חלק גופה העליון עטתה סוודר שחור, הדוק,

שהבליט חזה מגרה וחצוף לתפארת. לעיניה חבשה מסכת שטן

בשחור בוהק ושפתיה צבועות היו באדום עז.

מתוך ספרי החדש "סמטאות אהבה ותשוקה"

המשך יבוא-