אִשָּׁה

 ביום חמישי האחרון נפגשנו מספר  חברות וחברים הלומדים בסדנאות של גלי  אצל גלי בבית לערב קסום של ניתוח יצירה ספרותית. היצירה הפעם הייתה " 24 שעות בחייה של אישה" שכתב הסופר שטפן צוויג. תרגם הראל קיין. הסיפור מתאר את סיפורה המרתק של גברת ס. אישה קשישה ערירית המספרת למספר הסיפור מאורעות דרמטיים שקרו לה לפני שנות דור במשך יממה אחת. הסיפור קולח ומרתק ונדמה שהוא קורה בימנו אלה למרות שנכתב לפני יותר מיובל שנים. את סיפורה הפכתי לשיר- סיפור המובא בפניכם. ברצוני להודות לגלי על אירוח המפגש והובלת הדיון שהיה מרתק ופורה מאד. 

אִשָּׁה/ש.כֹּהֵן

אִשָּׁה אַלְמָנָה וַעֲשִׁירָה

בָּאֶמְצַע הַחַיִּים

לַקָּזִינוֹ נִכְנְסָה, וְהִסְתַּכְּלָה

עַל אֶצְבְּעוֹת הַמְּהַמְּרִים.

לְפֶתַע בְּלִי הוֹדָעָה מֻקְדֶּמֶת

מַבָּטָהּ נִנְעַץ בִּמְהַמֵּר צָעִיר,

שֶׁאֶת כָּל כַּסְפּוֹ עָלָיו הִמֵּר

הוּא כָּעֵת הִפְסִיד.

נִרְגָּשׁ , רוֹעֵד , סַהֲרוּרִי

קָם מִשֻּׁלְחַן הַהִמּוּרִים,

וְהִתְכַּוֵּן לָצֵאת.

הָאִשָּׁה אֵלָיו נִגְּשָׁה,

וְלוֹ עֶזְרָה הִצִּיעָה.

הִיא פָּשׁוּט הֵבִינָה,

שֶׁהָאִישׁ רוֹצֶה עַכְשָׁו

לָשִׂים קֵץ כְּבָר לְחַיָּיו,

וְהִיא אוֹתוֹ הִצִּילָה.

לְמָלוֹן קָטָן וּשְׁכוּחַ אֵל

אוֹתוֹ לָקְחָה כְּשֶׁבֶר כְּלִי ,

וּבַבֹּקֶר לַכְּנֵסִיָּה נָסְעוּ,

וְלָהּ שָׁם הוּא הִבְטִיחַ,

שֶׁיַּפְסִיק כְּבָר לְהַמֵּר.

הִיא לְמִלּוֹתָיו

אָז הֶאֱמִינָה,

וְעַד קְצֵה כּוֹכַב הַלֶּכֶת

מוּכָנָה הָיְתָה

אִתּוֹ לָלֶכֶת,

וְלֹא חָשׁוּב

מָה אֲנָשִׁים יַגִּידוּ,

עַל אִשָּׁה אַלְמָנָה וַעֲשִׁירָה

בָּאֶמְצַע הַחַיִּים.

רַק כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ שׁוּב

מְהַמֵּר,

וְעָלֶיהָ הִסְתַּכֵּל בְּכַעַס,

"בִּגְלָלֵךְ הִפְסַדְתִּי אֶת הַכֶּסֶף"

בְּקוֹל רָם צָעַק,

אוֹ אָז הֵבִינָה

עִם מִי עֵסֶק יֵשׁ לָהּ.

עָבְרוּ שָׁנִים רַבּוֹת מֵאָז.

הַסִּפּוּר אִתּוֹ

שַׁיָּךְ כְּבָר לַהִיסְטוֹרְיָה,

וְלָהּ הִגִּיעָה  הַשְּׁמוּעָה,

שֶׁהוּא אָז הִתְאַבֵּד.

הִיא לֹא מָחֲתָה דִּמְעָה,

הִיא לֹא כָּתְבָה הֶסְפֵּד,

לַמְרוֹת שֶׁמְּחָיֶיהָ

מִזְּמַן  הוּא נֶעֱלַם

אֶת הַחֲוָיָה הַהִיא

הִיא לֹא תִּשְׁכַּח

כְּבָר לְעוֹלָם.

6.12.2020