קלודין

קלודין – סיפור של קיץ בכרתים

שלום חברים יקרים מ"דרך המילים",

אני נרגש לשתף אתכם, כי ספרי "סמטאות אהבה ותשוקה", ראה אור היום חיה!

רגע מרגש מאוד עבורי.

בספר 67 סיפורים, לחלקם התוודעתם כאן באתר ( בספר 438 עמודים)

מאחר ואני מתגורר בחו"ל ביקשתי מגלי צבי-ויס, בעלת האתר - שהמכירה תעשה דרכה.

לבקשתה , עשיתי עבורכם הנחה משמעותית. ובמקום 88 ₪, תוכלו לרכשו ב-60 ₪.

צרו בבקשה קשר איתה. ואשמח אם תקראו.  

אוהב אתכם ומעריך,

אדם

הדבר הראשון שחוותה ותזכור, כך ידעה כבר באותו רגע, היה תנועות

ידיו החזקות, הבוטחות, השריריות והשחומות שוחטות אבטיח בהינף

סכין אחת. שעון היה על סירת דיג צבועה בצבעים עזים המתקלפת

בירכתיה, רגליו בסנדלי גומי בלויים, נתון במכנסיים קצרים שהיו

פעם בגד בצבע לבן, נושם להנאתו את ריח הפרי בטרם בצע ממנו

לסובבים אותו. ניקו, ניקולס היה שמו.

“דייג”, כך ציין, “דייג טוב יודע לאהוב, לרקוד, לדוג ולאכול”.

מוצק ושחום היה ניקו, שיבה כבר זרקה בשערו. על ראשו

כובע קפטן שחור, לגופו חולצה אדומה פתוחה, מגלה חזה שזוף

ושרירי. ניקולס לא היה יפה תואר. זיפי זקן עיטרו פנים נוקשות

ומחוספסות, אך דבר מה בתנועות ידיו וגופו הילך קסם על קלודין

והיא המשיכה להביט לעברו.

היה זה השבוע השני לשהותם בכרתים.

השבוע הראשון עבר בטוב וכהרף עין; המלון ממוקם היה מול

חוף הים הנפלא, שכירת הג’יפ התגלתה כרעיון מוצלח, וטיוליהם

בכפרי הסביבה מילאו אותה שמחת חיים.

הייתה זו לקלודין פעם שנייה בכרתים. לראשונה הייתה באי

חמש-עשרה שנה קודם לכן עם הוריה בהיותה כבת שש-עשרה.

טעם הטיול משכבר הימים היה טוב, ומשהעלה רָמון את הרעיון

לצאת לחופשה מחוץ לצרפת הציעה את כרתים. רמון נענה, ערך

את כל הסידורים הנדרשים והם המריאו מפריז להרקליון, ומשם

למלון בקרבת חוף הים.

קלודין הייתה נשואה לרמון זה כחמש שנים, ולשניים לא היו

ילדים. רמון השתכר היטב כמהנדס וקלודין כמורה, וחייהם זרמו

בשלווה בפרבר שבו גרו, שנמצא סמוך לשדה התעופה בפריז.

קלודין לא יכלה מעולם להסביר, גם בפני עצמה, מתי החלה

לחוש אכזבה מיחסיהם ושעמום. רמון היה “בחור טוב” ובעל אוהב,

אך משמים ומשעמם. הליכותיו היו צפויות וחייהם זרמו כמשוואה

מתמטית סדורה ללא הפתעות. לקלודין חסרו החיוניות וטעם נוסף

כלשהו.

---המשך יבוא-----