את תצעפי

אַתְּ תְּצַעֲפִי אֶת אֵדֵי הַמָּרָק

וַאֲנִי אֲכתיב לְךָ אֶת שַׁעֲרֵי הַמְּנָיוֹת

בְּנֻסָּח רוֹמַנְטִי שֶׁל תְּבוּסָה יְגֵעָה.

כֶּסֶף קוֹנֶה הַכֹּל. כֶּסֶף מְאַבֵּד כֹּל

שֶׁאָסַפְנוּ בַּיָּמִים בָּהֶם הָלַכְנוּ בַּשָּׂדוֹת:

חִטָּה זְהֻבָּה  וְגַרְגְּרִים מְחֻצָּפִים

אוֹתָם טָמַנְתִּי בַּמָּקוֹם הָרָאוּי לָהֶם

אַגַּב אַקְט אַהֲבָה כְּמוֹ דִּמְיוֹנִי בּוֹ הַבִּלְתִּי

נִתָּן לְהַכְנָעָה פַּעַר שְׁעָרָיו בְּרוֹךְ

בְּנִיחוּתָא.

שָׁאַלְתִּי אוֹתָךְ מָה מִיּוֹם

וְאֶת עָנִית שֶׁזּוֹ סְתָם אַהֲבָה.

 שֶׁבָּא  לָךְ לְחַבֵּק וּלְלַטֵּף וְלִנְהֹג בְאָבָרָי

כִּבְנֵי עֲרֻבָּה.כִּי תַּמָּה הַמִּלְחָמָה -

כְּמוֹ בַּיָּמִים הַהֵם בּוֹ הָלַכְנוּ בַּשָּׂדוֹת,

ולא עִנְיֵן אוֹתָנוּ כְּלוּם

חוּץ מֵאֲשֶׁר הַפַּעַם הַבָּאָה. וְעַכְשָׁו –

לֵךְ לַיָּם. תִּשְׁמַע אֶת הַגַּלִּים מִתְנַפְּצִים

וְאָז תִּכְתֹּב אֶת הַשִּׁיר בְּרֶגֶשׁ. בֶּאֱמוּנָה.

וּלְעוֹד כַּמָּה אֲבוּדִים בִּמְשׂוּרָה