האהבה הצרפתית שלי

אשר ליצחק אור 

אהבה וגעגוע לאהבה ההיא 

פרח לך 

מוסיף ניחוחות רכים של אהבה, כאהבתכם שם בין נופי נורמנדי. טעמים וניחוחות צפים ועולים כזיכרון רחוק ומיותם. ונותר רק טעם הדמעה מלוח ונוגה עד מאוד. 

בטעם תפוז, כזה הנותר זמן רב אחרי האהבה על השפתיים ובזכרון, וגעגוע...

ואותו ספר זיכרונות נשאר כשבועה לאהבתכם

כשאני כאן נמסה לאלו המילים המנקרות את הלב 

שבועה זו שבועה   

לתמיד  

כחולת צרפת התחברתי לנופים  

ולאהבה הזו   

יום קסום יקר

שנה חדש טובה

שיר נפלא נוגע ויפה כל כך - 
יופי של דימויים ותיאורים

שנה נהדרת

.

מאז "ברזים ערופֵי שפתיים" של דויד אבידן לא זוכרת שקראתי

ביטוי דומה. 

והנה, חידשתָ אותו בעזרת רימון ערוף ראש - ובמשמעוּת שונה בתכלית. 

אהבתי מאוד-מאוד, יצחק יקר, יקר, ולא אוסיף "מאוד-ים" כי לא יספיק

לי השטח בתגובה.

תודה רבה-רבה!, משורר יקר, יקר לי. 

שלךָ, תמיד, 

רבקה

---

הוא נותר בתרמילך

יש בו את ניחוחות פריז 

של נהר הסיין

של אהבה 

של טעם התפוז בחותם שפתיה

של האשה שהייתה האשה של חייך.

שבועת

אהבתכם

צרובה

בשיר

השירים

אהבה שמיימית

כבספר הכתובים...

מפעים ביופיו זה השיר יצחק

ערב נעים ושנה אזרחית טובה

ממני עליזה.

עכשיו הבנתי שצריך לרוקן אותה  מפני שהיא רק גורמת לכאב .אני צריך להתחיל לאסוף ספרים חדשים

תודה לך על הארה

מורשת עד פיוטית . לשוב ולעלעל בה תמיד.

פרחי הרוע. פרחי התשוקה. תמיד נקטוף אותם מלבנו, האין זאת יצחק?

נשאר רק הספר

נשאר הגעוגע

לאישה יפה ואהובה

אי שם בצרפת הרחוקה

רק הדמעה זלגה

היא לא שכחה..

תודה יצחק היקר , שיר אהבה וגעגוע ,נוגה , מרגש וכתוב נפלא.

סופ"ש נעים

שמוליק