הזמן

בשנת 1972, בצעירותי

כתבתי גם אני שיר על זמן 

שפורסם כאן באתר

ומתוך השיר:

"הממסד הוא זמן,

החלומות ותקוות הן זמן,

המשפחה, החברים, החברות,

הם זמן..

והזמן , פילוסופיה וחיים,

ובאין חיים ,

לזמן אובד כוחו...."

מקסים השיר שלך אילה יקרה על הזמן שאין לו זמן ולעולם לא נעצר

כל זמן שאנחנו בחיים..

ותודה על משוב משובב נפש

כן, זה הזמן ישות בפני עצמה שלא ניתן לעצור את התזזיתיות שבה. מה לעשות...

כמה נכון כתבת 

זה הזמן מזמן לנו את החיים 

יום בריא

לו רק יכולנו לעצור את הסורר הזה 

רגע שחלף לעולם לא יחזור

נגעת בנקודה כואבת ורגישה יקרה

הוא בשלו רץ   

אנו עבדיו  יום קסום

.

אהבתי אֶת הדימוי שנתת לוֹ, לזמן: 

כמו ילד שובב שרץ ורץ ועושה כרצונו. 

תודה רבה-רבה!, אילה יקרה, יקרה.

שלךְ, 

רבקה

---

איך הזמן רץ או עומד

שמע כבר את הכול

גם סיפורי המספר הנודד

שהביא מרחוק את הקול

איך הזמן מאט או רץ

אין זמן לספר

איך פעם בלב המפרץ

בחר הוא, דווקא, לקצר

זה הזמן

העושה כרצונו

לאדם הגדול, גם לקטן

בעולמו שלו

טס , אינו ניראה,

דוהר, אין איש שיעצור...

אכן, יקר הוא...

תודה לשירתך אילה

בוקר מואר בטוב.