יָמִים הָיוּ. בָּהֶם... (זְהִירוּת! דָּבִיק...)

חושב שזה נפלא כי זה לוקח אותי בדמיון למקום שבמציאות שלנו בלתי אפשרי להגיע.תודה על האילוזיה הנהדרת, רבקה יקרה.

.

תודה רבה-רבה על התגובה!, אודי יקר, יקר.

אגב: 

זאת אמורה להיוֹת סוֹנֶטָה; המקור בספרדית; תרגמתי אותה 

באופן די צולע, האמת. 

עוד אצליח, אני מקווה. 

(...ואיפה הביקורת שֶׁלְךָ, "על-באמת"?)

שלךָ, 

רבקה

---

.

תודה רבה-רבה על תגובתךָ!, גדי יקר, יקר.

שלךָ, 

רבקה

---

כה יפה השיר הזה הזורם עם זרמי נחלי הזיכרונות אל ימים אחרים. ימים של תום, צמות קלועות, ואהבה ראשונה. עונג לקריאה וכלל לא דביק. פשוט יפהפה. 

.

הא.

תגובה מחמיאה, מפייסת, אוהדת, אוהבת. 

תודה רבה-רבה לךְ עליה!, גליתי יקירתי. 

שלךְ, 

מעריכה, מעריצה אותךְ,

רבקה

---

ואת צמות המלנכוליה (אגב יש לי ביטוי בשיר שכתבתי צמות של עצב)

כי בדביקות הזו יש את כל מה שאנו  מתאווים לו באמת.  הרי היום התמימות פגה מהעולם והכל מחושב וכואב יותר.

תודה שאת קיימת  

טהורה שכזו  

יום מלא אהבה לך

.

אני מלאת תודה לךְ על דברייךְ. ריגשתְּ אותי - ויותר מכךְ. 

תגובתךְ טובה לי מאוד, כי כך גם אני מרגישה. 

ובאשר לחלק האחרון, אורנה יקרה, יקרה, 

גם אני אומרת, לגבייךְ:

תודה שאַתְּ קיימת!

תודה שאַתְּ כאן!

כל טוב לךְ, רק טוב לךְ,

יום נפלא לךְ, 

שלךְ, תמיד, תמיד,

רבקה

---

נגעתי בדביקות הזו, ולקקתי את אצבעותי

ומתיקותה באה על לשוני

ואהבתי את הטעם.

שם ליד הנחל, בתוך הפסטורליה הקסומה

צמות קלועות על דשא ירוק ותשוקה ראשונה

ונשיקה ראשונה וגיפוף...

ברגע כזה האם באמת חולפות מחשבות

על מוות ומשאלות החיים?

ברגע כזה - העולם עוצר מלכת...

רבקתי היקרה התענגתי על השיר

(סונטה נדמה לי)

ואהבתי שלך היא

לא בימים שהיו

אלא בימים אלו ובימים שיבואו

חיבוק גדול ונשיקה

נורית.

.

הוֹ.

איזו תגובה. 

ללקק ת'אצבעות על-באמת. 

כן, זאת סוֹנֶטָה, במקור בספרדית, תרגום צולע, מלפנֵי שנים 

רבוֹת... אאל"ט, אחרֵי הגט משמואל. (אֲבִי ליאל.)

ו- כן, אצלי, ברגעים כאלה גם המוות היה קיים. דווקא. 

זאת אני.

נוריתי יקירתי,

אני נרגשת מאוד-מאוד מתגובתךְ ומודה לךְ עליה עד אין קץ. 

וכמוךְ: אהבתי לךְ לימים אלו ולימים הבאים. 

שלךְ תמיד, תמיד, 

רבקה

--- 

רך וחושני, ואוורירי כאחד.

תודה רבה לך יקרה

.

תודה רבה-רבה לךְ על קריאה + תגובה!

שלךְ,

רבקה

---

כתיבה מופלאה רבקה יקרה! 

.

מפיךָ זאת מחמאה ענקית!!

תודה רבה-רבה!, יקי יקר, יקר. 

שלךָ, תמיד,

רבקה

---

היו ימים בהם הכל היה אחרת

אז פרחו הנחלים והעצים

חיפו על מעשה אהבה ראשונה

מלאת תשוקה כמו של גוזל

ולה היו שתי צמות..

היו ימים של נאיביות ואירוטיקה צרופה..

היו ימים..

תודה  רבקה יקרה ל השיר הלגמרי לא דביק, על ימים שהיו, על אהבה ראשונה ועל נאיביות בתולית..

בברכה

שמוליק

.

עלַי להודות לךָ  ה מ ו ן  על "לגמרי לא דביק". 

באמת!

ובכלל: על תגובתךָ המחמיאה, הטובה. 

כך ש-

תודה רבה-רבה-רבה!!, שמואל יקר, יקר.

שלךָ,

רבקה

---

כשהכל כבר כתוב בגורל 

ואת מעציבה את ליבי

הרוצה לחבקך חזק 

אוהבת יקרה ...

.

כניעה? 

אולַי. 

אבל נדמה לי שיש השלמה, בעצם. 

(אוּף. תגובתךְ מרַגשת - אין לךְ מושג כמה מרַגשת!)

תודה רבה-רבה על דברייךְ!, אלה לי יקרה, מתוקה. 

חיבוק מכאן, 

בתקווה שיגיע, 

שלךְ, תמיד,

רבקה

---

ישירות בלב.

ימים בהחלט פשוטים של פעם.

עם הרבה נאיביות, תום, צמות,

נשיקה ראשונה והרבה, הרבה לב ואהבה.

שירה קטיפתית ענוגה

עם הרבה הרבה נוסטלגיה

ויש על מה להשען בהחלט.

מברכת להמשך יום נעים חברה

שלך עליזה.

.

איזו תגובה רכה, קטיפתית, כדברייךְ!

תודה רבה-רבה לךְ עליה!, עליזה יקרה, חברה יקרה. 

שלךְ, תמיד,

רבקה

---

.

...עכשיו ימים אחרים...

תודה רבה-רבה!, אילה יקרה, יקרה.

שלךְ,

רבקה

---