נִקְמָתָהּ שֶׁל אֵוִיטָה (כַּעֲבֹר שְׁמוֹנֶה שָׁנִים) 3.

אז היו לילות גם בקורדובה המעטירה, והיו ויכוחים בסלון ספרותי עשיר תוכן

ללא ספק נישאתי על כנפי הדמיון

בדרך נפלאה הבאת כאן סיטואציות הבונות את הוויתך באופן הדרגתי. מאותה מבוכה לאותם זיכרונות קטנים שיצרו את מי שאת, ומשקפים את אישיותך, העבר, ההתפתחות. 

אט אט היא גדלה, חלפו 8 שנים והנה היא נערה וחוויותיה כה נפלאות ומרגשות, גם המבוכה שהיא חשה מרגשת 

בגיל אחת עשרה

עם שפתון אדום על השפתיים

חשה מבוכה וקצת בושה

פבלו לא מבין  מה בעיה בגיל

או בתרגיל שאוויטה אז רקחה..

עכשיו ביחד את ופבלו

רוכבים על אופניים

לבד בלי מסיבות וריקודים

רק לא להיות בודדים..

מקסים השיר -סיפור רבקה יקרה , הזכרונות  אותם את מעלה כאן לפנינו חולפים  בדמיוננו כמו בסרט דרמה מעניין ומלא רגש, והרכיבה על אופניים

אלבט איינשטיין התייחס לזה:

אנחנו לא מפסיקים לרכוב על אופניי החיים שלנו , נתרפק על הזיכרונות,

ונביט קדימה באהבה ובתקווה.

יום נפלא

שמוליק 

והנה היא מתבגרת ואט אט לומדת הלכות האהבה וחיים בכלל.

לאהבה ללא אכזבה-אדם 

והעיקר האודם המשוח על שפה עליונה ותחתונה 

והבדידות המקננת בכולנו 

ואני כאן קוראת שוב ושוב 

במבט של רכיבה על האופניים מתעופפת את עם פבלו..

שוברים שתיקה 

יום קסום לך  

חש מצוקתה   

יודע חבלי נעורים לא קלים הם   

אולי בשניים יחלקו את המשא.

יום מבורך יקרה שאת

הוי תמימות קדושה

ימי החסד של ההתבגרות

אוי רבקתי, 

צר לי שזה מה שלמדתי מתוך השיר היפה המלא בזכרונות,

ולמדתי על הפגיעות. 

על נקמתה של אוויטה, שכאילו עושה לך טובה ומיפה אותך

שפתון אדום מורחת על שפתיה של בת אחת עשרה

ומבגרת אותה - ומה מרגישה בת ה11, רק בושה.

טוב שהיה פבלו, שאולי לא הבין אבל הרגיש

הרגיש את הפגיעות את העלבון

הרגיש את הבדידות שלך והוסיף את שלו

ובדידות בשניים נסבלת יותר,

אפשר למלא אותה במוסיקה טובה

ושאפשר להעביר אותה ברכיבה על אופניים.

רבקתי היקרה, 

ראיתי אותך, בכף היד ובגב היד,

מנסה בכח למחוק את הצבע האדום מעל שפתייך

והאודם ירד ולכלך את היד, אבל השפשוף השאיר אדמימות על שפתייך

אדמומיות של בושה.

.

נוריתי יקירתי, 

- לא יכולה לעבור הלאה, עם תגובה כמו שלךְ. 

אני בטוחה-בטוחה שאַתְּ רואה אותי בכל גיל, 

כמו שראיתְ כאן מה שהיה. 

תודה רבה-רבה לךְ!, נוריתי יקירתי. 

חיבוק אוהב, 

שלךְ תמיד, 

רבקה

---

נהניתי ,כתמיד, לקרוא את שירך הנפלא והמעניין. יישר כוח!

 על כתיבתך המשובחת.

שבת שלום ומבורך

 באהבה רבה

 אהובה.