ההפגנה

ההפגנה / גליה א.א

16.01.2021

ערב,

הכוכבים מכוסים בשמיכת עננים עבה

יצאתי לטיול לילי עטופה בבגדי א' חמים

קול צעדי מכה במרצפות הקרות,

מדלגת על מכשולים הפזורים במדרכת

שקט הרחוב, מדי פעם מגיע חתול סקרני

ונביחות כלבים מחצרות מוגפות

השלטים מכריזים זהירות כלב,

מחר יום איסוף האשפה, ערמות

ענפים וזבל מצוי פזורים לאורך מסלול מצעדי

נפגשת תחת מסכות הפנים עם המשפחה

חס מלהתקרב, לפחות שני מטרים מרחק,    

בדרכי צועדים צעירים וזקנים

פני רבים מהם גלויות בתירוץ כי הם בספורט.

ואני מתקפלת מפנה גב אליהם רק לא לנשום

את נשימתם המפיצה את וירוס המחלה.

פתאום נשמעת שירה רמה

את שורותיה אני לא מכירה

ואורות נוצצים מקולות השירה

ממש בכיוון הצעדה שלי הביתה

"מקלות" נישאים מלאי אורות מנצנצים

אליהם מחוברים דגלים בצבעים שונים

שחור, ורוד, כחול לבן, הפגנה

קוראים לתושבים לבוא להצטרף

לקרוא בקול להקים ממשלה חדשה

ורבים באים ומצטרפים, בדגלים מנפנפים

אני כה רציתי להיות ביניהם גם

אבל פחד ההידבקות משך אותי משם.

כה יפה הייתה התהלוכה היחד הקריאה

אני בליבי איתם, הם כה יפים בחושך הזה

לא מבדילה בעדה, אשכנזים, ספרדים

אנשים, כולם צועדים ושרים

כולנו ביחד עם אחד, נפלא.

כה אהבתי את התהלוכה הזו,

וחשבתי חבל שלא הצטרפתי.