לאישה החרדית

לאישה החרדית

ליבי ליבי לך

את

העקודה אל מזבח התלמוד

את קרבנו

ידייך קשרו

והתירו לך רק

לעבודות ביתך

תינוק על כל יד

תמיד

רגלייך קשרו

והתירו לך רק

לפסוק לידותייך

להרות בטן

לא פסקת

על שערך  קשרו קשר

לא התירו לך

יופיו לגלוש

להכות גלים

אל חלקת צוארך

לנפול מפל שובב

כאשד המים

על מדרגת מצחך הנאווה

מחלפות ראשך החליפו

בסיפורי בדים

בד בבד

עם כל קדושים

ליבי ליבי לך

את

העקודה אל מזבח התלמוד

חמסו מקורך

וחזונך

הנה כל מלאכת מחשבת ופועל

שבייחודך ללמוד

חלוצה בין חלוצים

ולהניב ברכה

בכל שדות חיינו

אך הנה

כל שנחלץ מזה החזון

הם שדי אם

לנוב חלב

יינקו תינוקות ואין גומל

לך

טרם ייגמל אחד

ויבוא אחיו

להניקו לנקותו

עד יינקו

ולא די...

בדומה

לשיגרת כדור הארץ

למסלולו

במחזור

מפי אלוהים

כך טועה אישך לשוות

את מחזור תפילותיו

וסבב רצועות  תפלות

על ידו

לסובב לעצמו

נסיבות של

זמן מצווה

ולטעון...

שמשטר תפילותיו

מאלוהים הוא,לשמור

על היקום,על  קבע

מעגלותיו

ואת תסובבי חיתול

על תינוק

ומטאטא בין פתחי בית

וסחבת בד תחוג

בדלי מים

וכף המרק בסיר...

הוא בטלית

ואת במטלית

ואת הולכת וכלה

הולכת וכלה

הרחק הרחק

מאותה כלה

הראשונה...