מהלך ברחובות

נגעת בי עמוק 

לתוך השואה לתוך חיינו עכשיו 

ובכלל מסתבר שיש רוע 

אלא מתוך אמונה (דון קישוטית?) באדם.להלך בין האנשים...לא מגבוה מהם ולהצביע על תחילח זרעי הרוע....אזלת יד האישה,כמו אישור לפשעים כנגדה....אזלת יד האיש שאינו טורח אפילו להראות שיש בו גם משהו לזכותו...והכל שקוף עבורך...

כשזה מגיע למממדי רוע מפלצתי...את כבר יודעת  כיצד זה התחיל...את רואה זאת כבר עכשיו...וזה גם ניבט מעיני האנשים....

כי יצר לב האדם רע מנעוריו.... ועדיין. עם השקעה אפשר לשפר הכל

מטלטל וכואב

רע, רוע

ויש הקוראים לטוב-רע

ולהיפך

גלי יקרה, נגעת בפצע

תיבוק

.

!Wow

.

ולא אוסיף פן אגרע. 

.

.

תודה רבה-רבה!, גליתי יקירתי. 

.

שלךְ, 

.

.

רבקה

---

לפרטני  יש כאב 

רוע המילה עצמה רעה 

ואדם של משכיל לדעת כי החלטותיו  

לטוב או לרע כה גורליות 

מאבד את המעט הנותר בו  

תודה יקרה 

כיף לקרא פרי עטך

גלי יקרהלי

מה שראית ברחובות זהו שיא הרוע

ואני יודעת בדיוק מה כוונתך, זה כמו סכין הננעצת בלב

שבת מבורכת אשה יקרה לי ורק  טוב-כי זה מה שמגיע לך

באהבה מכל הלב

ממני מרים

גלי אהובה !

"יצר האדם רע מנעוריו " ( בראשית ) !

חטאי האנושות החלה עוד בזמן הבריאה.

השנים לא עשו טוב לאדם.

ככול שהעולם הולך ומתפתח,

האדם נעשה חמדן יותר ויותר

משתמש בכוחו, פחות במוחו.

האגו הוא השולט באדם.

מלחמות , נשק ביולוגי, נגיפים...

כול זאת המציא האדם ולא לתועלתו.

היום הרוע שולט בכול מקום...זורע ארס,

תמצא אותו בכול קרן רחוב....

טוב... כמעט ושכחנו מה זה,

מתי מעט עוד נותרו...

הכול בידיים שלנו...

ואולי הקורונה...באה ללמד אותנו דבר או שניים

על עצמנו, על האנושות כולה.

קצת הגזמתי, מתוך הנשמה פרקתי.

מחבקת ליום נעים 

וט"ו בשבט שמח לך יקרה

ולכול משפחתך הנפלאה

ממני באהבה

עליזה.

ראית את הרוע בהתגלמותו

בין אנשים 

במעשים

ואנשים שותקים.

ראית  את הרוע בהתגלמותו 

במלחמות בין עמים

ובמיוחד אצל העם הגרמני

ראית את הרוע בתגלמותו

ביחסים בינו לבינה

וכיצד היא לא השכילה להבין

שהיא רואה את הרוע בהתגלמותו.

מקסים השיר שכתבת גלי יקרה המעורר מחשבות רבות, והשראה לכתוב לך שיר תגובה.

בברכה

שמוליק

את ראית אותו מציץ אליך מכל מקום

הוא נמצא קרוב אליך

כשאת הולכת ברחוב 

והוא היה תמיד שם - בין דפי ההסטוריה

וגם אם עוצמים עיניים

רואים אותו, מרגישים בו.

וכשחוזרים מהרחוב

סוגרים את הדלת...

מגלים כי הרוע לפעמים

נמצא הכי קרוב שאפשר

הוא אצלו הוא אצלה

הוא אצל הנמצאים אתנו,

אולי אפשר ללמד ב ני אדם

להעלות את הטוב

ולהטמין את הרוע אמוק בפנים

שלא יעלה על פני השטח,

החיים יכולים להיות יפים.

וואו, לא פשוט השיר שלך

אהובה.

כמה יפה  כתבת  על  הנושא - הכאוב--הזה.

אכן בידינו הדבר- להרבות אור וטוב כמרחבי הים,

 כדי להניס את הרוע והאפלה.

 שבת שלום ומבורך ובשורות טובות.

חזק, קולע, מטלטל, זועק, מביע דברי תוככה - את מסתכלת על הרוע לאורך כל ההיסטוריה, הוא נמצא שם ובמקביל את רואה אותו קרוב אלינו, ברחובות, לא ברחובות, ואת לא משתוממת על כך, לוקחת אחריות ומאמינה שהדבר בידנו, בר שינוי. לא מתייאשת.  עודך אופטימית. תודה רבה לך גלי היקרה. שבת שלום ומבורך לך.