רציתי לרקוד

.

וַאֲנִי רָצִיתִי לְהָגִיב, אֲבָל 

.

לֹא אֶצְבְּעוֹתַי מוֹנְעוֹת תְּגוּבָה מִמֶּנִי אֶלָּא

.

עֵינַי

.

הַמְּסַרְבוֹת לַעֲבֹר הָלְאָה מִשִּׁירְךָ 

.

אֶל סְתָם-פֶּתֶק-תְּגוּבָה- 

.

כִּי-אָז-

.

יְהֵא-עָלַי-לְהִפָּרֵד-מִמִּלּוֹתֶיךָ-כִּי-

.

אֵיזֶה תֵּרוּץ יִהְיֶה לִי לְהִשָּׁאֵר

.

כָּאן 

.

אַחֲרֵי שֶׁאָגִיב

.

. . . . . 

.

.

הא. יקי יקר. יקי יקר, יקר.

.

תודה רבה-רבה על שירךָ, 

.

על שירתךָ, 

.

ובעיקר:

.

תודה רבה-רבה על היותךָ מי שאתה. 

.

שלךָ, תמיד, תמיד,

.

אוהבת אותךָ מאוד, 

.

רבקה

---

לרקוד ביקשת אך הרגלים לא נענות לך. כל כך עצוב המשפט הזה. כמה טוב שהכתיבה עמך והידיים מחוללות עלי מקלדת. 

שם אתה מצוי באופן מלא, מאוד הכאיבה לי בגידת הגוף 

אתה רוקד עם עם המילים,

מניף אותן אל אל

ושוב אוסף אותן 

אל חיקך

וגופך מסתכל בפליאה

כיצד אתה עם המילים רוקד

והוא לשבת נשאר

במקום מושבו.

חיבוק חם ממני יקיר היקר , את הריקוד הנפלא שלך עם המילים אף אחד לא יקח ממך גם לא הגוף שיודע בעצב שכבר לא יכול לרקוד.

שבת שלום

שמוליק

למרות הרצפה העקומה להגיד תודה לאותה יד שכותבת בוראת מילים 

מתמסרות ממוססות קירות 

שיר של כולנו אתה 

אך ריקוד מילותיך עילוי 

קשה להתעלות מעל המחול הזה 

יש לך דרכים משלך   

שבת ברוכה וחמימה יקר

וַאֲנִי מִתְנַחֵם בַּזֶּה

שֶׁאֶצְבְּעוֹתַי נָעוֹת

בֵּין אוֹתִיּוֹת

וַהֲבָרוֹת,

וּבוֹרְאוֹת מִילוֹת

שִׁיר,

כִּי אַחֶרֶת,

לֹא הֱיִיתֶם

יוֹדְעִים

שֶׁרָצִיתִי     

לִרְקֹד.  

וזה מקסים

יקי יקיר לי !

רגליך לא נשמעות לך, עושות כבשלהם,

בגידת הגוף...

אך יש לך זוג ידיים מופלאות

שכותבות מרחשי ליבך

וזו נחמה פורתא.

הכתיבה, נותנת לך ביטוי לרגשות ההומים בתוכך.

ועתה, נולד שיר חדש מבית מדרשך.

כוב ונוגע הכתוב.

מחבקת לשבת ברוכה וחמימה חבר

ממני תמיד תמיד

עליזה.

אתה מבקש לרקוד אך מפאת בעיות מוטוריות אתה לא יכול ולא בגלל שהרצפה עקומה  ואתה מוצא את הנחמה שלך בכתיבת שיר שאלמלא כן הקוראים לא היו יודעים שאתה לא יכול לרקוד ... תודה רבה לך יקי היקר.

אתה רוצה לצאת במחול

הגוף זוכר את התנועה

את תחושת הריקוד

אבל הרגליים...

הן ממאנות לזוז

הכאב משבית אותן

והגוף שוקע אל תוך הכסא.

נותרה התנועה באצבעות

הן נעות בזריזות - רוקדות על המקלדת

ומספרות את סיפור הריקוד

שהרגליים זוכרות.

עצמתי עיני וחשבתי על רגליך המפזזות

ועצבות מלאה אותי.

שבוע טוב חבר יקר.