ושבת בצהריים עם אבטיח

כי הוא חכם מאד 

ובדרכך המיוחדת אתה מעביר קסם 

יום מואר יקר

והכתיבה מעלפת אותי 

קסם שכמוך 

חיבוק ליום נפלא 

דווקא  הדברים הקטנים-הבנליים מגבירים אצלך את חסרונה

וכמה יפה תיארת זאת בשירך הקסום-אחי

יום נעים ושבת מבורכת

אחותך

הכי הכי קטנים,אחותי הסקיפרית...היפה כל כך.

מקווה שאמא תשוב לבשל בשבילי....

אל דאגה אחי היקר,אמא למעלה שומרת עליך ורוצה רק את טובתך

שתהיה תמיד שמח, אופטימי ומבשלת לך רק טוב

עובדה-תראה איזה יצירת מופת כתבת

ואני אאחל לך יום נעים-שבת מבורכת ואת כל הטוב בעולם כי ליבך

שופע טוב

ממני אחותך

ואכן התרגשתי כדבעי...

מרק מהביל של חורף. אבטיח צונן של קיץ. דברים מקרבים שיצרו יחסים. אך החלטה אחת שלך. לעזוב. ומאז נדודים. אבק הדרכים מסמא עיניך. 

.

הנה שיר לירי קטן,

.

שהוא שיר לירי,

.

והוא שיר "גדול"/טוב - 

.

כי הוא "קטן". 

.

סוף-סוף. 

.

(התחלתי להתייאש ממךָ, האמת.)

.

.

ברוךְ שובךָ אל מחוזות השיר והשירה!, אודי יקר, יקר, 

.

ו- תודה רבה-רבה לךָ על כךְ! 

.

.

שלךָ, 

.

רבקה

---

מדוע עזבתיך לקץ ימים?

לא נותנת לך מנוח השאלה,

היה בה קסם,

היה בה  כל טוב

דברים קטנים גדולים

ובכל זאת הלכת 

למה?

תודה אודי היקר על השיר המרגש והנוגע ללב

ולי עדיין לא ברור ממי הלכת ואת מי עזבת 

האם זאת אמא יקרה או אהובת לבך ? אבל בעצם מה שחשוב שאתה מצטער שעזבת..

יום טוב 

שמוליק

חסרונה ניכר היטב בשירתך.

שבת עם האבטיח,

קערת המרק,

ויסורי העזיבה

ללא קריאת נאום מלוטש ...

מאד מאד נגע בי שירתך

וכתיבתך מופלאה ולמעלה מזה.

המשך יום חמים אודי.

אך הלב עדין מרגיש

אותם רסיסים המרכיבים את חיינו

עדי-

מפץ הלב

שיר מרגש ויפה שוררת-   ובפיך ישנן   שאלות.

 שבת שלום ומבורך ובשורות טובות.

 וד"ש כמובן....

כמה נוגה ונותרו זכרונות המלווים בחוש הטעם וטעמי האהבה