כף יד קטנה

מאזכרת את הילדה הזו, שהיא את. והפצע שלא יירפא עוד לעולם. כל כך עצוב. 

חזק, מרגש, אופטמי - את צובעת את הפצעים שלא הגלידו בצבע עז וכאשר את תחרישי את כף ידך תלטף נשמתך. תודה רבה לך מרים היקרה, ערב טוב ונעים לך יקרה.

.

אָה. 

.

כואב. 

.

צורב. 

.

הסערה שבשקט - כי כאן לא "השקט שלפנֵי הסערה". 

.

כף יד קטנה - 

.

של הדּוֹבֶרֶת בשיר, אני מבינה. 

.

.

תודה רבה-רבה, מרים יקרה, יקרה. 

.

שלךְ, מאחלת לךְ אךְ טוב,

.

רבקה

---

השקט זועק לשמיים

הפצע לא הגליד

והיא היתה ילדה קטנה..

שיר כואב  מרים היקרה , נוגע בנימי הנפש

ויוצר הרבה חומר למחשבה.

סופ"ש נעים

שמוליק

לילדות השפעה עצומה על חיינו. הילדה שהיית היא, כאבי העבר מלווים אותך עד היום והם כפצע בתוכך.

אני כל כך מעריך את התמודדותך עם הכל חברתי האהובה מרים ושולח לך חיבוק וברכה לטוב ביותר שניתן 

בדיוק אני חשה 

אבל מייחלת 

לשקט יקר מפז 

שילטף פצעיי ברוך  

יום חמים ונעים 

שקט בלב וכף יד קטנה ממני שתלטפך מרחוק

מרים אחות יקרה לי  !

רוח לוטפת כף יד קטנה.

יכולתי לחוש את הרוח לוחשת חרישית

את הקולות הנצבעים,

את הפצע הפתוח שטרם הגליד...

כול מילה בשירתך צימררה גופי...

מחבקת להמשך יום חמים ונעים אחות

ממני באהבת עולם

אחותך תמיד

עליזה.

עד כי

יגליד לשמחה

זו דרכו

גם אם ישאיר צלקת באחריתו

מאד אהבתי את שירך המשובח- כהרגלך בקודש

 היד הקטנה הזו ריגשה אותי מאד.

 מאחלת לך ולכל יקירייך כולל הנסיך הקטן והמתוק:

  בריאות איתנה- גדושת שמחה ואושר תמיד.

" משנכנס אדר -מרבים בשמחה"

באהבה רבה

 אהובה.

 אינני יודעת -אם אכן ראית- שהגבתי לך על תגובתך היפה בשבוע שעבר. כי הייתה תקלה באתר- ותגובתי - הופיעה במקום מרוחק.