עַל פְּרָחִים וּפְרָחִים אֲחֵרִים

עתה במבט לאחור, את מסוגלת לראות במרבית החוויות שחווית בחייך-פרחים. לעתים פרחים פחות ססגוניים ובכל זאת-הכל צף ועולה מעצבן ומשמח כאחד. ואת זוכרת. לא הכל, אך בהחלט זוכרת. 

.

המייל חזר אלַי. 

.

שלחתי אותו למייל שלך, הפרטי - וחזר אלַי מיד. 

.

אז מה עושים..? 

.

אגב: 

.

זֶה מה שקורה עם כל התגובוֹת שלי ליוצרים: כולן מגיעוֹת 

.

למייל שלי בחזרה... 

.

כתבתי מייל להנרי עם הבעיה. 

.

בינתיים,

.

ערב טוב לךְ!

.

שלךְ,

.

רבקה

---

.

כרגע שלחתי אלייךְ מייל עם צרופה - שיר קצר ל-"שיר השבוע", 

.

לפי בקשתךְ. 

.

אני מקווה מאוד-מאוד שיגיע אלייךְ בלי תקלוֹת, 

.

ושימצא חן בעינייךְ. 

.

אוהבת אותך הרבה, 

.

שלךְ, 

.

רבקה

---

.

המייל ששלחתי עם הצרופה חזר לדואל שלי. 

.

בינתיים, 

.

ערב טוב ולילה טוב לךְ!

.

אוהבת אותךְ,

.

שלךְ, 

.

רבקה

---

"ישנם פרחים בכל מקום למי שרוצה לראותם." ~ אנרי מאטיס

תמשיכי לראות רבקה יקרה 

פרחים בכל מקום

ואת הריח שלהם

תנשמי עמוק אל תוך ליבך.

גם אם  הפרחים חלקם נמצאים

בנבכי הזיכרונות

או מודפסים על צעיף קשמיר

ביום חורף קר את הלב מחממים..

סופ"ש נעים

שמוליק

הכל עולה בך, כל מה שיצר את מי שאת כיום, לטוב ולפחות טוב. יש פרחים כאלה ויש גם אחרים והם מעצבים את הגינה שאנחנו 

להיות על הסף 

קטעי תמונות 

אך התחושה החמימה שנשארה מובילה אותך לשבילי חייך שזורי רקפות 

וחיוך העיקר 

יום חמים ונעים אהובה

חלום או מציאות 

והבית חם 

גינות ארגנטינה בימי ילדותך 

וגם בקיבוץ כשעכשיו את חצי ישנה חצי חולמת 

יום הכי לך הסתכלי מהחלון לבן בחוץ 

אבל הלב....הלב  עוד רוצה את זריחת הבוקר כשאת מלטפת את  שלל פרחי הגינה המתעוררים  ומחייכים....

מתלבט בין פרחים רוויי שירה לבין שירה רוויית פרחים.

עד כמה מלאי צוף ומייסרים הזכרונות מפה ומשם.

חזק, קולע ומרגש - את מעלה זכרונות מילדותך ומהשנים שהיית בקיבוץ כאן בארץ, על הגינות והפרחים ואת מתגעגעת, חשה בחסרונם. ניכר שבילדותך ובתקופת הוויתך בקיבוץ היית כל כך נפעמת, מתמוגגת מכך. תודה רבה לך רבקה היקרה, יום טוב וחמים לך.

איזה רוך עוטף

פרחים ועוד פרחים

לבוש אהבה

רבקה יקרה לי  !

בימים טרופים של סער,

כול זיכרון יש לו פתאום משמעות חזקה יותר.

נזכרת בנוף פרחי ילדותך בארגנטינה,

לא זוכרת את כול השמות,

רואה בעינייך גוונים,

ולשחזר קטעי חלום

עטופה בצעיף קשמיר פרחוני, עשוי ממשי,

גופך, עטוף בליל רגשות...

את תוהה לפשר הנרגנות המעיבה ...הכיצד...וביתך מחומם ונעים להפליא.

מחבקת להמשך יום חמים ונעים חברה יקרה

שלך תמיד

עליזה.

ולהרפות מהם ולהסתפק בחיים המעשיים ברגע זה. בית חמים ונעים. מעבר מתבקש

אני מאוד אוהבת רקפות, אם יש להם תנאים טובים הן מתרבות כאילו מעצמן, שייכות לפרחי הבר ממשפחת הרקפתיים שאסור לקטוף. הבנתי משירך כי  היו בגן הזה בארגנטינה גינות  שמשפחות יכלו לעבד חלקות קטנות שמשפחה הייתה אחראית עליהן ויכלה לגדל שם פרחים. 

מאוד אוהבת את שירך רק בלי להתעצבן. מוצא חן בעיניי המשפט: "עוֹטְפִים אוֹתִי עַכְשָׁיו בִּצְעִיף קַשְׁמִיר עִם פִּרְחֵי מֶשִׁי אֲנִי עַל סַף הַ .... "

.

גליה יקרה, יקרה, 

.

לא היו רקפוֹת אצלי בארגנטינה. הזכרתִּי אֶת ההתכתבוּת בין 

.

שתֵּינו. 

.

כן, היו שם גינות קטנוֹת, אבל לא אצלנו בבית בעיר, כן אצל 

.

אחרים. אצלנו היו עציצים בחצר הקדמית, הגדולה, גם על 

.

הרצפה וגם תולים על הקירוֹת. 

.

בבית הקיץ היה לנו גן גדול למדַי. 

.

כל זאת - למען הדיוק. 

.

ובאשר לתגובתךְ: 

.

שמחתי מאוד-מאוד לקרוא אותה. תגובה נפלאה, מלאה. 

.

ו- 

.

אַתְּ צודקת, לא להתעצבן. אבל קורה לי... 

.

.

תודה רבה-רבה על דברייךְ ולילה טוב לךְ, גליה יקרה לי מאוד!

.

שלךְ, 

.

רבקה

---

שיר עטוף בחלום וזיכרונות... והרצון העז כל כך לשחזר ולהיזכר במה שהיה... להרגיש את הרגעים האלה.. מהילדות... להכינס שוב לנעליים של הילדה הקטנה שהיית..

הרצון והחשק לחבר בין הפאזל של הזיכרונות... צרון עז וקשה קצת ליישום עד עיצבון... כשממש רוצים להיזכר במשהו.... אבל זה בטח יגיע.... אולי דבר כשתהיי יותר שלווה פתאום החתיכות החסרות יצופו במראות קסומים לנגד עינייך :) אני מקווה :)

איזה מעניין שחיית בארגנטינה... כמה שנים חיית שם? כי הבנתי שהגעת לפה בגיל צעיר אם דיברת על הילדות...

בשנות ה90 הוצפנו בטלנובולות מארגנטינה... וגם אני לבסוף זרמתי עם כולם ונתפסתי בדרמות.... השחקנים המושכים... הרגשות העזים... כולם מלאי רגש ותשוקה והכל חזק ומלא...חחחח.... 

ראיתי כמה טלנובולות..

השחקן האהוב עליי כמו : פקונדו ארנה :))))) כזה מקסים!! אפילו היה בארץ לפני כמה שנים... אבל אכשהו לא הלכתי להופעה שלו... האמת אני דיי מצטערת על זה.. באמת חבל...אמנם היה גם מאוד יקר...:) 

ונטליה אוריירו גם אהבתי!! ועם הטלנובולות למדתי קצת ספרדית שנקלטה דיי מהר.... :))

תודה רבה לך רבקה יקרה!!!! והנה שירך המקסים והעוצמתי גם לי העלה זיכרונות מהעבר... מהילדות שלי גם חח שנות ה90  וה 2000היו מעניינות.. גם הרבה מוסיקה טובה.. להקות.. טוב... לפחות לגילי באותה תקופה חח :) 

שולחת לך חיבוק חזק וסופ"ש נעים!

רדמילה

אני מאוד שמחה על כך!!!על תגבותך ועל כך ששימחתי אותך!!! אני שמחה!וגם את מאוד שימחת אותי!!תודה רבה רבה גם לך רבקה יקרה!!

Muchas gracias!

:) 

גם תגובתך מקסימה וכל כך אוהבת! מרגישה הכל!

תודה רבה ובאמת מכל הלב!!!