דילדול בראש

אתה פוגש ברחוב אדם שלא התראית איתו במשך שנה, הוא לא מצליח לזהות אותך ומשתאה מהשינויים שהתחוללו בך, המפגש עימו מסב לך טראומה. תודה רבה לך צבי היקר. חוויה לא נעימה עברת.

תרגיע חמודי.... עוד מיליונים כמוך

העיקר שיש לך אשה אוהבת

אתה חפוי ראש, והוא כחלק מהמקצוע מתבונן ישר על הראש, ועל השיער ועל השכר שלא זכה לקבל ממך זמן כה רב.

ואני הבנתי אותך לגמרי לא בנוגע לתספורת אלא בנוגע לזכרון החזותי. אני לא זוכרת פרצופים, פנים של אנשים-אלא אם כן ראיתי את האדם 10 פעמים ועדיף בתקופת זמן מצומצמת. כך אתה לא הכרת את הספר. 

מזל שיש לי את עמוס, ואני לוחשת לו: מי זה? כשאנשים מדברים אלי כאילו אנחנו חברים הכי טובים. מה אני אשמה שלא ראיתי אותם שנה שלמה? 

ומה קרה ל"חוש ההומור" שלי יפורט בלי נדר בהמשך..

 הצחקתני 

אני מסתכלת במראה ורואה את זקנותי בטני תפחה 

ללא הריון 

ואני לא בושה בי 

הוקסמתי מכתיבתך המצחיקה 

לילה טוב 

אנחנו שוכחים

הם זוכרים,

הם נטושים

והם זוכרים,

הספר מחפש אצלך

צמות בנות שנתיים

שלא צימחו לך בינתיים

ואתה חפוי ראש

לא חשבת שתנטוש 

כזה ספר נאמן

שלא מתחשב עם הזמן.

ככה זה כשלא מתחשבים בזולת. תפיקי מזה שיר...

אהבתי את ההומור הבריטי שבשיר,

ואתה  צבי היקר צריך להודות 

לאלוהים שיש לך שיער שופע.

מה יגידו הקרחים 

כשאת הספר היו פוגשים?

אולי מבחינתם עדיף היה

לפגוש את משתיל השערות..

אחרי הבחירות..

מקסים  השיר שכתבת גד היקר , ואני מצאתי מסתתר בין מילותיו שיר נוסף עליו כדאי לדבר אחרי הבחירות.

יום טוב

שמוליק

מה שהשנה הזו עשתה 

כל עוד הריאות בחקינו 

השאר בטל בששים 

יום קסום

עקרונית זה נכון. אבל רחוק מתחושותנו

כל מה שיש לך בראש תרתי משמע 

אם לאישה "המגרעות" הללו לא מפריעות, שיקפצו אחרים..

המשך יום מחוייך ידידי היקר..

.

חייכתי - והבנתי. 

.

והערכתי שוב אֶת כתיבתךָ. 

.

ואהבתי. מאוד. 

.

.

תודה רבה-רבה, צביקה יקר מאוד. 

.

שלךָ, 

.

רבקה

---