רוֹזָה אִשָּׁה חַמָּה

רוֹזָה אִשָּׁה חַמָּה / שַׁמַּאי אֲרְמָּן

************************

רוֹזָה קָרְאוּ לָהּ,

הִיא הָיְתָה שְׁחַרְחוֹרֶת ,

כֹּה יָפָה הָיְתָה הִיא,

הִיא הָיְתָה שָׁם,

רוֹזָה הָיְתָה פַּעַם פְּצָצָה אֲמִתִּית,

הָיְתָה מַשְׁאִירָה פִּיּוֹת פְּעוּרִים,

שְׂעָרוֹת סְמוּרוֹת,

לָשׁוֹן נִנְשֶׁכֶת.

הִיא שָׁכְבָה, בִּתְנוּחַת גּוּף

אֵרוֹטִית, חוּשָׁנִית ,

כְּמוֹ הָיְתָה בְּחֵיקָם

שֶׁל הַנִּימְפוֹת הַמִּיתוֹלוֹגִיּוֹת

מִיָּוָן בְּחוֹף הַצּוּק הַצְּפוֹנִי בְּתֵל אָבִיב.

כְּמוֹ זוֹנָה מְהֻדֶּרֶת הָיְתָה, בְּכָחֹל לָבָן,

לְתִפְאֶרֶת מְדִינַת תֵּל אָבִיב.

בְּמִכְחוֹל וְצֶבַע נִמְשְׁחָה,

עוֹד יָפָה מִתָּמִיד ,

עֵירֻמָּה שָׁכְבָה,

עַל חוֹף הַשָׁאנְטִי,

רוֹזָה מְאוֹנֶנֶת.....

כְּבָר שָׁלוֹשׁ שָׁנִים....מְאוֹנֶנֶת

וַעֲדַיִין לֹא מַגִּיעַה

לְאוֹרְגַּזְמָה.

נוֹבֶרֶת בְּמִנְהַרוֹת גּוּפָה

מְמַשֶּׁשֶׁת זִיכְרוֹנוֹת.

בְּעֵת דִּמְדּוּמֵי הַשְּׁקִיעָה,

הַשָּׁמַיִים נִמְלְאוּ בְּאַלְפֵי גְּוָנִים ,

גּוּף פְּתַלְתַל רוֹטֵט

בְּאֹדֶם–דָּם בּוֹהֵק.

אֶלֶף שְׁקִיעוֹת וְסַהַר אֶחָד בּוֹדֵד

חוֹשֵׂף חִיּוּךְ גָּלַקְטִי

מִצֶּדֶק עַד נֹגַהּ.

זֶה הָיָה הַיּוֹם,

זֶה הָיָה עוֹד יוֹם–

שֶׁדָּעַךְ בְּקַרְנֵי הַחַמָּה .

אַחח... רוֹזָה.... רוֹזָה....

רוֹזָה, אִשָּׁה–חַמָּה.

כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת: © שַׁמַּאי אֲרְמָן

21/02/2021