איך אפשר...

האם השואה לא איחדה אותנו כעם, לצערי לא.

האם יש תקווה , בוא נפלל ש..כן

יפה ומרגש כתבת.

דרך האופניים וכל אשר בהם סיפרת את סיפורו. את הבריחה המחשבתית הזו מהזוועות שננעצו בו. 

ללא תחנות,רק טחנות

הכותשות תקוות הישרדות...

המשא הכבד של הימים האיומים

של מוות , רצח וזוועות,

מכביד גם כשמנסים

ממציאות לברוח

תודה  משה , השיר עוצמתי ונוקב . יהי זכרו  של דודך מוישה ז"ל ברוך.

בברכה

שמוליק

נסיעה בשנאת חינם 

אכן 

חיבוק לך אחי

נוראה הייתה הנסיעה הזו ברכבות

נסיעה לכיוון אחד

רכבות נוסעות מלאות וחזור הן ריקות נסעו

להעטין מטען אנושי חדש...

קשה היא ההגדרה שלך - נסיעת חינם ושנאת חינם

ואינך רואה באופק את תקוות ההשרדות.

עצובה החא ההקדשה לדודך.

כמה כואב 

מצמרר השיר, איך אבדה האנושיות וצלם אדם נמחה. יהי זכרו ברוך משה יקר..!!!

קרונות מוות

שנאה עיוורת

שפלות מחרידה

יהי זיכרה ברוך