סיפורים

דייגים

אל תראו אותי שאני ליכודניק עם שרשר וכיו"ב, אני מתנגד לצייד, דייג וכף רגלי לא תדרוך בקרקס עם חיות.

[למרות שאני לא סובל כלבים וחתולים...].

פעם, ברגע של חולשה, חברי מילדות שכנע אותי להצטרף אליו לדייג ברציף בנמל הישן של ת"א. הסכמתי בתנאי שכל מה שתעלה חכתי, אני משליך חזרה לים.

וכך אנו יושבים בשלווה ובנחת, חכותינו במים ואנו לוגמים לאיטנו בירה צוננת[שלי הייתה "מחוזקת" באיזה שני שוטים של וודקה].

לא יודע אם זו הבירה, אבל החלטתי שהגיע הזמן לטלטל אותו קמעה.

"שמע י' " כך אני אומר בשקט. "החלטתי להתגרש משתחיה. כבר חודשיים שהיא אינה מדברת איתי"

י' החליף את היד האוחזת בחכה, פנה לעברי, לגם לגימה ארוכה וסח: "כדאי שתשקול שוב את ההחלטה שלך – היום קשה מאוד למצוא נשים כאלה....". אמר והמשיך לצפות במצוף של חכתו. ©

תגובות

שמואל כהן / דייג אוהב דגים / 15/04/2021 05:12
צבי דרוקר / חק שמח / 15/04/2021 08:02
רחל בנגורה / יפה, קצר, קולע, גברי שכזה / 15/04/2021 08:31
צבי דרוקר / גבר גבר / 15/04/2021 08:36
גלי צבי-ויס / ומה יעלה בחכה? / 15/04/2021 09:51
צבי דרוקר / לשאלתך / 15/04/2021 10:15
אדם אמיר-לב / הומור / 15/04/2021 11:58
צבי דרוקר / גראסיאס / 15/04/2021 17:46