חזרה ליצירות
סיפורים

הירושה סוף..

מאיר אש | (03/11/2006 09:22) | 97 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
החנתי את הרכב בקרבת בית החולים וצעדתי לעבר הכניסה .
שרון קפצה עליי משמחה אחרי שסיפרתי לה את שעבר עליי בשעות האחרונות.
ביקשתי ממנה לסיים את העבודה ולהצטרף אליי מאוחר יותר.היא חייכה והסכימה.
בנתיים ניגשתי לחדרה של תמנע.היא הייתה עסוקה בכתיבה ונראתה טוב.
ניגשתי בשקט מאחוריה מחבקה בחום.היא נרתעה ,נבהלה וכשהבחינה בי חייכה את חיוכה המקסים.
"ירון !כל כך התגעגתי אליך.ואתה ...אפילו לא באת לבקר." אמרה.
"מצטער הייתי עסוק" אמרתי בחיוך.
"טוב! העיקר שהכל בסדר!" אמרה.
לחדר נכנסה שרון בחברת קצין משטרה משופם.ליבי החסיר פעימה.
הוא התקרב אליי מושיט את ידו.ברגע זה חשבתי שאני הולך לכלא.
הקצין חייך פתאום .הושיט לי דף ועט ואמר: "תחתום פה בבקשה!"
"מה....מה זה?"שאלתי בחשש.
"זה בסדר!" הרגיע בקולו."זו הצהרה שנתנה שרון בקשר לרצח...אנחנו יודעים שלא אתה היית זה שירה בה!"אמר והצביע לעבר תמנע.
חתמתי על המסמך במהירות.הקצין הכניס את המסמך לתיק שחור.לחץ את ידי ונעלם.
"טוב! תמנע תתחילי להתלבש,אני אחזור מאוחר יותר לקחת אותך."אמרתי ויצאתי החוצה.
נסעתי לכיוון מרכז העיר שם נכנסתי לסוכנות נסיעות וקניתי שלושה כרטיסים לריווירה הצרפתית.לאחר מכן רכשתי מכונית ספורט אדומה בכספי קלדרון.
כשחזרתי לבית החולים תמנע הייתה כבר מוכנה ליציאה.נכנסנו אל הרכב לאסוף את שרון מביתה.
בדרך הבחנתי בדוכן הפלאפל של אבו מוסא.עצרתי את המכונית ויצאתי החוצה.
"אני כבר חוזר!" אמרתי לתמנע.
אבו מוסא עוד זכר אותי ומיד הגיש לי כדור פלאפל חם."רוצה מנה?"שאל בחיוך.
"לא תודה!"אמרתי.
"שב!שב!"אמר והושיב אותי על אחד הכסאות.
שמעתי לפתע שוב את קולה של סימה.
"או ...חזרת שוב?....אתה בטח התאהבת בי..." אמרה בקולה הצורם וצחקה.
לא חלפה שניה והופיעה חברתה ושתיהן פצחו בשיחה קולחת ורעשנית.
שלפתי מן התיק מספר שטרות והנחתי אותם על השולחן.סימה וחברתה השתתקו למראה ערימת השטרות.
"מה זה?"שאלה סימה בתדהמה.
"זה בשבילכן !"אמרתי חייכתי .
"תעשו חיים!"צחקתי.
"אני...אומרת...לך חנה....הוא מאוהב בי!"אמרה סימה בהתרגשות.
קרבתי אל סימה והדבקתי לה נשיקה על הלחי.
חזרתי אל המכונית.תמנע שהבחינה בחיוך שעל פניי שאלה:"מה קרה ירון?" "הכל טוב" עניתי  בחיוך.
אספתי את שרון מביתה.היא הייתה סקרנית לדעת מה קורה.ואני לא סיפרתי כלום לאף אחת מהן.
בתוך המטוס סיפרתי להן שהירושה שלי והן שותפות שוות בה .
לקול צחוקנו נסק המטוס לעבר השקיעה כשהעושר קורץ בעינו האחת לשלושתנו.

תגובות

חזרה ליצירות