מאין באת שירי?

מֵאַיִן בָּאתָ שִירִי?/עידית אורדן© 

מִנְּעוּרַי הִסְתַּתַּרְתָּ בִּי

שִׁירִי

וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי זֹאת.

אַתָּה לְאוֹת

הִמְתַּנְתָּ.

שִׁיר אַהֲבָה שֶׁכָּתַב לִי

חָבֵר

הָיָה הָאוֹת לְצֵאתְךָ מִמִסְתּוֹר.

פִּתְאוֹם בְּאַחַת פָּרַצְתָּ

מֵעִמְקֵי לִיבִּי

בִּכְתִיבָה לְלֹא לֵאוּת.

וְאַתָּה שִׁירִי, הִבְַּעְתָּ

אֶת אָשֵׁר רָאִיתִי וְהִרְגַּשְׁתִּי.

לֹא נִגְזַל שִׁירִי מִפֵּרוֹתֵיהֶם

שֶׁל כּוֹתְבִים.

לְבַטֵּא לְבָטַי

וְרִגְשׁוֹתַי.

בָּאתָ

כִּי לֹא יָכֹלְתָּ עוֹד

לִהְיוֹת טָמוּן בְּנַפְשִׁי

וְכָךְ הִמְשַׁכְתָּ, שִׁירִי,

לְסַפֵּר חֲוָיוֹתַי וְרִגְשׁוֹתַי

שְׂמֵחִים וַעֲצוּבִים.

כָּל מָה שֶׁבִּטֵּאתִי

בְּךָ שִׁירִי

הָיָה מִתּוֹךְ לִבִּי, רְאִיָּתִי  וּמַחֲשַׁבְתִּי.

טֶבַע וְנוֹף נִפְלָאִים

כְּאֵב שֶׁל מִלְחָמוֹת

 וּמַעֲשֵׂי אֵיבָה.

כַּעַס וְחֶמְלָה.

סִפּוּרֵי אַהֲבָה וּתְשׁוּקָה.

סִפּוּרִים שְׂמֵחִים וְכוֹאֲבִים

לֹא רַק שֶׁלִּי.

עִצַּבְתִּי אוֹתְךָ, שִׁירִי,

כְּדֵי לְפָאֵר אוֹתְךָ.

הִשְׁחַלְתִּי  בְּךָ חֲרוּזִים

בִּצְבָעִים לְפִי אָפְיְךָ,

שֶׁיֵּדַע הַקּוֹרֵא

שֶׁכָּךְ אוֹהֶבֶת אֲנִי אוֹתְךָ.

לְעִתִּים שָׁזַרְתִּי בְּךָ גַּם דִּמּוּיִים

לְהַעֲשִׁיר וּלְהַאֲדִיר מִלּוֹתֶיךָ.