ממקימי עפר דל

על אף הכאב אי אפשר שלא להתפעל מהדימויים הנפלאים

.

השאלה בסוף השיר - 

.

אָה יקי. יקי. 

.

ומצבוֹ של האדם ממוצאו-בְּרִיָּתוֹ ועד סופו - 

.

טורד וכואב. 

.

הדימויים נפלאים, טובים מדַי - כי הם אמיתיים. 

.

אהבתי אותם וכאבתי עם הדוֹבר. עם היותנו סימן-שאלה 

.

בסוף הדרךְ. 

.

.

תודה רבה-רבה, יקי יקר, אהוב. 

.

אִתְּךָ, תמיד,

.

רבקה

---

מילים כה צורבות, כמו יד הגורל היא כאן, כמו גורל מלידה. חבל הטבור, הרחם.

שבת מבורכת-אדם 

כמו משהו השתבש עוד שם ברחם אם, נותן את אותותיו בסבל החיים ללא הרף. 

שבת טובה לך יקר

כמה כאב בתוך עצמותיך 

בתוך ליבך המפרפר בנשימות אחרונות ...

מחבקת חזק לבל תלך 

כמי השפיר שהביאוך אל עולם שכולו סבל וכאב 

נשכב בשולי האדמה

כאפר הטמון בכד..

את סוקר את חייך 

מרגע שנולדת

את העצב והכאב

במהלך החיים,

והסוף של כל אחד איתנו

אף אחד לא יודע

גם לא הרוח המיללת..

חיבוק ממני יקיר היקר, למרות הכאב והסבל

תחפש את התקווה , יש עוד שנים רבות לחיות.

שבת שלום

שמוליק

מקימי מעפר דל מאשפתות ירים אביון. אנחנו שבירים פריכים ושבים אל העפר. סופש רגוע ומלא אהבה ❤

יקי יקיר לי !!!!

לאורך חייך צער וסבל

היו מנת חלקך

עוד ברחמה של אם. 

ועתה נתווספה עוד דאגה, 

מי יפזר עצמותיך בבוא עת ... 

מצמרר בכול קנה מידה חבר אהוב. 

כול שורה צרובה בבשר החי

והדימויים מעוררי התפעלות

רק שהשיר כה עצוב לי.

מחבקת לשבת נעימה שקטה ובריאה, אמן

ממני תמיד באהבה

עליזה.

​​​​