דניאלה- סיפור שיר {או, כיצד הכרתי את דניאלה }**

כשדרמה טרגדיה  וסקס חוברים יחדיו....

.

הנחלאוֹת זכורוֹת לי מימַי הראשונים בקמפוס, בגבעת רם. 

.

עכשיו הוספתָּ לי היסטוריה אנושית בממד אחר. 

.

אין מילים לתאר אֶת כאבךָ האישי, מעבר לאשר כתבתָּ. 

.

ואין מילים לתאר אֶת דניאלה טוב יותר מאשר תיארתָּ. 

.

לוּ הייתי נוצריָה, הייתי אומרת: 

.

"שילמה בחייהָ על מעט הטוב שקיבלה." 

.

אבל אני לא נוצריָה. 

.

ונדמה לי שחייהָ היו רחוקים מאוד מדבש-שיערָהּ. 

.

.

תודה רבה-רבה על השיר-סיפור, יצחק יקר מאוד. 

.

.

רבקה

---

סיפור קסום ומיוחד,

מזל שכולם הסתקרנו ויכולת להוסיף עוד יצירה בעניין דניאלה.

כמה כואב לדעת שמישהו שהיינו איתו המשיך בדרכו ועבר למימד אחר.

אולי כיף לה עכשיו.

סבלה מספיק.

אנחנו אף פעם לא יודעים את האמת על מה שקורה לאחרים.

אמנם יש ביננו שמבחינים אבל בכללי.

קשה מאד.

לכן אף פעם אסור לשפוט או להכליל. כל אחת ואחד עם הגורל והייעוד שלו.

תודה שכתבת כל כך נוגע :)* 

את דניאלה ידעת,

והיא ידעה אותך

ראתה את האור בעיניך,

וטעמו היה מתוק. 

הלכה ולא חזרה,

ואתה לא יכול לשתוק,

וכשהגיעה הבשורה

לא ידעה נפשך

את הצער על מותה..

של דניאלה..

שיר מקסים ומרגש מלא צער כתבת יצחק היקר . מסכנה היתה דניאלה .

חג שבועות שמח

שמוליק

ואהבתי כל כך 

בבוקר חורפי אחד, נעלמה

הותירה לי עציץ נבול ופתק

"מכולם, אתה, אחר מות האהבה

כי מתוק האור בעיניך" , כך כתבה

ותהי  לי , צוואה- לעד בלבי נצורה

פתק קטן, עשר מילים

שמספרות סיפור חיים

סיפורה של דניאלה,

אשה יפה, גופה תאווה לעיניים

ואחר כך גם גילית את מסתוריו

ואתה התענגת בו.

בעיניך היא כתבה היה האור

ועיניה שלה היו כבויות

עיניה כבו לעד

ואתה כואב את לכתה.

פתק השאירה 

צוואה בתוך ליבך נצורה 

ואתה אינך יודע נפשך 

מצער וכמיהה 

כתוב מדהים מספר סיפור

חג שמח 

נפלאת לי שירתך

גם אם נוגה היא.

סיפור אהבה 

שקיצו טראגי. 

כתיבה לעילא ולעילא

עונג צרוף !!! 

חג קציר שמח יצחק יקר

ממני עליזה. 

מעבר ליופיה 

תבונה 

העריכה , לקחה עימה 

השאירה כצוואה 

חג שמח יקר

היא חשה במלחמה מתמדת, כאב האובדן ההוא, אובדן האהבה הוביל אותה למחוזות של בריחה. סיפור קשה ועצוב עד דמעות. 

אתה גילית אותן רק מאוחר יותר, בינתיים נראה היה כי היא מחפשת נחמה דרך התשוקות