עֹמֶר

אָז כְּשֶׁהָיִיתִי

אֶל הַשָּׂדֶה עָלִיתִי

חֶרְמֵשׁ הֵרַמְתִּי

עַל קָמָה בְּשֶׁלָּהּ

אָז כְּשֶׁהָיִיתִי

בָּעוֹלָם פָּשׁוּט

 חָשַׁבְתִּי

צֶדֶק הֶאֱמַנְתִּי

אֵינוֹ מֶקַח טָעוּת

אָז כְּשֶׁהָיִיתִי

בַּיָּמִים הַהֵם

עַם חָדָשׁ בָּנִיתִי

בְּלֵב מִתְרוֹנֵן

אָז כְּשֶׁהָיִיתִי

עַכְשָׁו זֶה אַחֶרֶת

אֶת הַמְּצִיאוּת פָּגַשְׁתִּי

"נהדרת

.

אתה חייב להעלוֹת אותוֹ !!

.

.

רבקה

---

כמו החיים שלנו...בדיוק כך. 

חיים ומוות 

ומה שבינהם 

יש שנשכחות ...יום טוב אהובה 

ולא רק תיאור החג הזה, וחיי החקלאי-מצויים כאן, אלא התבוננות על חיי אדם 

.

תודה רבה-רבה! 

.

.

רבקה

---

.

איזו מתנה, הצילום הנפלא הזה! 

.

.

רבקה

---

אתמול הייתי בשדה, השיבולים נקצרו והחבילות כבר עומדות אחת על השנייה מוכנות לאסיף. כל השדה היה נקי קצור טרי. קו האופק של בקה אל גרבייה היה נקי ובתולי והמסגד ביצבץ בין הבתים הצפופים. 

זרעים שנופלים על רצפה נותרים לכלייה ולא זוכים להאכל כמאפה או לנבוט מחדש . ישו אמר את זה פעם. בטח תזכרי :) יום יפה רבקה :)***

כמו החיים עצמם 

כמונו 

יפהפה שירך 

אוהבת אותך יקרה

.

.

רבקה

---

כמו תיארת את חיינו על פני האדמה

מצמרר...

.

תודה רבה !!

.

.

רבקה

---

חזק, קולע, נוגע ללב, מעלה דברי תוככה - בעומר הראשון יש גם שיבולים שנשכחות. והם מסמלים את הדברים בחיים שהם נשכחים. תודה רבה לך רבקה היקרה, שבוע טוב, שליוו ושקט.

לקט , שכחה ופאה

בזמן הקציר

עוד בימי קדם ידעו לחשוב

על העניים,

וכאלה שידם אינה משגת.

ומה קורה היום?..

שיר נוקב רבקה יקרה , היום כל איש לנפשו

מחפש ערבות הדדית ולא מוצא.

יום טוב

שמוליק

.

תודה רבה-רבה על קריאה + דבריךָ !

.

.

רבקה

---

.

יקי יקר,

.

תודה רבה על קריאה + תגובה !!

.

.

רבקה

---

שיבולים בזהב נערמות

נקצרות

במגל

כל

שיבולת

לגורלה

היא

רבקה יקרה !!!

מפעים, חיים שלמים

מתחת למעטה הזהב החובק.

מחבקת לערב נעים ושלוו חברה

שלך תמיד

עליזה.