תשליך*

מול הווה פצוע ושבור, אהבתי במיוחד את : 

לאן נמוגות האהבות האוזלות?

השיבה, מחייכת

"הן מתגיירות

לגעגוע, זיכרון וצלקות"  

לגמרי. פנינה של רעיון 

חיים של פעם והיום וכאב ואהבה מזדמנת והיופי שבין המילים

עכשיו מתרפקים אהבה

כמו הגלים

לחוף

נשכח החול החודר

המלח המר, מר

עכשיו- תשליך

הגעגוע לא נותן מנוח

לא המלח המר

לא הכאב

ורק עם בוקר

אתה חש - פעמיים כי טוב..

שיר עוצמתי יצחק היקרה , נכון גם המשפט של ג'רארד ויי.

החיים יקרי מדי מכדי לבזבז אותם על זוטות.

יום טוב 

שמוליק

ולגבך מאמינה 

שאלו המילים מדוייקות 

עכשיו לא תשליך יש המשכיות בכל 

ערב טוב 

עכשיו מתרפקים אהבה

כמו הגלים

לחוף

נשכח החול החודר

המלח המר, מר

עכשיו- תשליך

כמו הגלים - 

.

התעכבתי קודם על הפסוק שצירפתָ בסוף, עם הכוכבית. 

.

פסוק דובר אמת. אמיתי. מטריד, גם. 

.

ואז קראתי אֶת השיר-סיפור שהעליתָ, 

.

ובוֹ פנינים של אמת, אהבה, כאב. וחיים שכדאי לחיוֹת אותם, 

.

כי שווה לחזות בהם בסוף הדרךְ, כמאמר הפסוק. 

.

.

שירךָ נגע בי קרוב מאוד. אולַי קרוב מדַי. 

.

תודה רבה-רבה לךָ עליו, יצחק יקר מאוד. 

.

.

רבקה

---

כל קצר שכזה הוא עולם ומלואו. מספר סיפור, פורט על נימי הרגש, ולעתים מעציב משהו. 

שאלתי,

לאן נמוגות האהבות האוזלות?

השיבה, מחייכת

"הן מתגיירות

לגעגוע, זיכרון וצלקות"

חזרתי ואהבתי

היפים שקראתי 

פנינים שליתי 

תודה 

זה כוחה של האהבה המבקרת כאן בקצרצרים הללו ומובילה את הלב בשבילי הרגש 

גם כשכואב אפשר לאהוב

ריקמה עדינה שירתך

של אהבה מתכוונת,

דבש ועוקץ

וגעגוע צורב כקעקוע

ורגעים חרוטים בנפש.

ויהי אור ....

שירה מופלאה

בדימויים מרהיבים

כמו שרק אתה יצחק מיטיב לכתוב.

בוקר של בשורות

ממני עליזה.

איש יקר

השיר-עולם ומלואו

והציטוט קולע בול לשיר

יום נעים ושלו

ממני מרים