יצירות אחרונות
צבוע (3 תגובות)
גד רוטשטין /שירים -25/04/2024 10:39
הלילה לא נהיה מאושרים (1 תגובות)
לירון תמם /שירים -25/04/2024 08:12
בְּרֵאשִׁית הָיָה הַכֹּל (7 תגובות)
שמואל כהן /שירים -25/04/2024 04:40
THANK YOU MR.PRESIDENT (5 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -25/04/2024 00:11
התהפוכות שלך (3 תגובות)
שיח אחר /שירים -24/04/2024 21:35
הו קֶרוֹל.. (5 תגובות)
צביקה רז /שירים -24/04/2024 20:57
אנומליה. מתוך ספרי דיו ודופמין (2 תגובות)
תומר קליין /שירים -24/04/2024 20:10
פסח על שום מה (13 תגובות)
אילה בכור /שירים -24/04/2024 16:44
הַשֶּׁקֶט יַפְעִים בִּי שִׁיר - בהקדשה לרבקה עם המונה ליזה (13 תגובות)
אביה /שירים -24/04/2024 07:39
להתראות יקרים! (19 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -24/04/2024 07:28
סיפורים
שחור לבן דמעה וחיוךשחור ולבן השעה הייתה קרובה לתשע בבוקר, חלק מהאנשים שנכנסו לתוך המתחם הנידו ראש לשלום לשומר שעמד בכניסה שהיה איש גבוה כבן חמישים שיערו אפור לבוש במדים כחולים, שאקדח מבצבץ מחגורתו . חלק מהנכסים בחולצה לבנה ומכנס שחור החזיקו תיק עור שחור או מיני מסמכים . עוד מי שעבר את השומר היו אזרחים רגילים עברו בדיקה ביטחונית לפני שהורשו להיכנס. אולם ההסבה היה מלא ליד כל חדר ישבו קבוצת אנשים שעל פניהם ניכר המתח הציפייה הם התעסקו עם הנייד, או הביטו בשעון היד מידי פעם . באחת הפינות בסוף יישבה בחורה צעירה שנדנדה עגלת תינוק ובכתה וניסתה כל העת למחות את הדמעות, על ידה ישבה אישה מבגרת שחיבקה ונתנה לה טישו .הכול יהיה בסדר , את תעברי את זה ותתחילי בחיים חדשים אבל איך אסתדר לבד ענתה והדמעות בעיניה את תסתדרי יש הרבה במצבך את לא יחידה ואני כאן אעזור לך עם הילד ,תחשבי עליו זה ידרבן אותך מהחדרים יצאו ונכנסו אלה שקראו בשמם ,מאחד החדרים חדר 396 נשמעו צעקות רמות היא אמא לא ראויה לא דואגת ,ואף פעם לא בבית תמיד יש בייביסיטר. אדוני תירגע ככה לא פותרים בעיות בצעקות אנחנו דורשים ממך לקבל שלום בית ,פנה אליו אחד הדיינים מאחורי השולחן והזכוכית שמפרידה. האישה שישבה בסמוך אליו לא הוציאה הגה ,הדיינים לא פנו אליה בכלל כאילו הייתה אוויר וכך לא יכלה גם לומר מילה להגנתה , פשוט פסקו שלום בית .איש צעיר עם כיפה שחורה ניסה להרגיע, והדובר ניסה להדוף אותו והמשיך לצעוק ולהתנגד, עד שהוא נאלץ לקרא לאנשי הביטחון על מנת להוציא אותו מהחדר ומהמתחם . המקום החל להתרוקן, אחר הצהרים נשארו רק הפועל באוטו המיוחד ששוטף את הרצפה, והמנקה שרוקנה את פחי האשפה לתוך שקית גדולה היא לבשה חלוק תכלת ,ומטפחת ראש פרחונית הייתה קשורה לראשה, כך עברה מפח לפח מרוקנת את תוכנו לשקית הגדולה , עייפות וחיוך ניכרו מעייניה . בשעת הערביים השומר בעל השיער האפור, עשה בדיקה אחרונה במסדרון הארוך , החתים את כרטיס העובד כיבה את האורות , נישק את המזוזה ויצא מהדלת הראשית אל הרחוב אוי חשב בלבו מזל שלי שאני חוזר למשפחה האהובה שלי בזמן שפסע לכיוון החנייה וכשפתח את דלת ביתו רצו אליו התאומות בנות השלוש . 8.6.21 @איריס לוי כל הזכויות שמורות. תגובות
שמואל כהן
/
הרבה מקרים
/
09/06/2021 15:14
איריסיקה
/
תודה
/
09/06/2021 15:40
גלי צבי-ויס
/
ללמוד להעריך
/
09/06/2021 18:45
יום טוב צבי
/
מרגש
/
10/06/2021 07:03
התחברותתגובתך נשמרה |