לא מקפח

את נפש האישה, זו שילדה אותו, זו שלצידו. 

להכיר לעומק את שורשי התקומה ומדוע אנחנו פה בכלל. 

ואולי הפסיק לעניין אותו-כי קיבל כבר תמונה די מלאה על כל אלה. ועתה הזמן להעמיק בדברים חדשים. 

ועתה,

לבד בבדידותן

אלה גם אלה

יודע מזה 

ולמד מזה ...

אבל גם הלב קהה 

רוצה לחיות יום ביומו  

מבינה את תחושת קהות החושים

עייפות כבר העיניים,

המוח לא מסוגל לקלוט

מביט רק בתמונות

עורם את החוברות,

ובסוף לפח הן נזרקות.

מקסים צבי היקר , מכיר את התחושה הזאת שקשה כבר לקרוא ולקלוט אז מסתכל בתמונות, ושם בצד את החוברות.

יום טוב

שמוליק

איש יקר

כמה אפשר לעסוק באותן ענין-נשים ושואה?

הוא איבד ענין בזה והולך למקומות אחרים

יום נעים והרבה טוב

ממני מרים

שדברים נערמים בגלל חוסר עניין, כי יש דברים חדשים, 

שני ירחונים, שאין שר ביניהם

גם צבע העטיפות שונה

אבל הוא באדיקות קרא את שניהם

עד

עד שעייף וכאת החוברות בלי שנפתחו

נאגרות בסדר מופתי

כחולות מימין אפורות משמאל

עד

שבבוא היום יזרקו לפח המחזור.

.

רגעים, אולַי ימים, אולַי תקופה ארוכה למדַי של חוסר-עניין 

.

בסובב אותו/אותנו - 

.

- ולא חשוב באיזה תחום: משהו כללי. 

.

ולפעמים הָאָפַּתְיָה מטרידה.

.

זֶה מה שקראתי כאן. 

.

מתואר בדייקנוּת ובמעין אָפַּתְיָה - עד השאלה בשׁוּרָה 

.

האחרונה: המצב מטריד אֶת הכותב.  

.

מדַבר אלַי. 

.

.

תודה רבה-רבה, צביקה יקר מאוד. 

.

.

רבקה

---

יש תקופות בחיים ודברים משתנים, נראה כי את זה כבר מיצית או שהם חוזרים על עצמם 

לא קיפח, קרא בשני הירחונים,

כתבים קיצוניים זה מזה,

העשיר עולמו מזה ומזה,

העמיק דעת,

עד לרווייה נפשית ...

החל לערום ...

(שיסיים עם המנוי ...) !

מיוחד לי הכתוב.

יום מבורך צבי.