לא עוד לימודים

חמוד בהחלט. הממ.. זה מספיק. ודי... עכשיו לנוח קצת ❤

.

המממ...

רצונו של אדם - כבודו. 

תודה רבה-רבה!, צביקה יקר.

רבקה

---

למדת דבר חדש נפלא. קצת סובלנות. ולא לענות מיד באימפולסיביות. טוב, תנוח בינתיים. עוד כמה חודשים תלמד משהו חדש. 

סבתי נהגה לומר שהיא רוצה להמשיך לחיות כדי בכל יום ללמוד משהו חדש. אז אתה לא כל יום, תסתפק בכל רבעון אולי. 

די למדת בחייך

עכשיו חופשה רוצה

בלי מילים ומשפטים

שירים וסיפורים

אך משום מה

ה- המממ  שלמדת באחרונה

אומר לך : "צא לחופש בבקשה".

יפה צבי היקר השיר שכתבת. צא לחופש ותחזור עם כוחות מחודשים ..

שבוע טוב

שמוליק

עזובתך משיעורים 

תן לחיות ותן לשמח

לנוח 

לחייך 

לאכול 

לאהוב 

להתמלא במה שאתה רוצה 

מה אתה אומר המממ? 

שבוע שכולו חופש לך

הטובה בהנאות

מנצחת

כי מה בסך הכול צריך האדם?.....

ושלא ייתם לעולם המממ...

שבוע מבורך ביצירתיות צבי. 

.

אני בקטע 4, צביקה, ו- שוב הסתבכתָּ. 

הסתבכוּת של מתחילים. 

ואני מניחה שאַתָּה מתחיל, גם אִם כתבתָּ חמישים ושבעה סיפורים. 

"אוהב אני ... " - מה פתאום?

"אני אוהב ...  ": זֶה הסדר הנכון  והמתאים לרוח הסיפור שאתָּה מעלה. 

אנא, אַל תנסה להיות סוֹפֵר מתחילת העברית המודרנית! (כן, כן: ככה בדיוק-בדיוק כתבו שלום עליכם, אחד העם ושות' כשניסו לעבור מיידיש לעברית: "יודע אני", "חושב אני/חושבני", "רוצה אני" , וכו' וגו' .)

הערה נוספת, שייכת לעריכת הסיפור: 

אילו העליתָ אֶת הפרק המלא בפעם אחת, היה מקום לסטיית הסיפור עצמו כדֵי לסַפר על הרהורֵי המסַפר. ככה, קטעים-קטעים, לא משתלבים: שוברים אֶת הרצף. 

עכשיו אני בקטע 5 . 

שוב - " ... והחילותי גורר אֶת עצמי ... " 

אִם כבר, אז כבר: 

" ... והחילותי גורר עצמי ... "  - מה שכמובן, נקרא/נשמע כתוב בסוף המאה ה-19 - תחילת המאה ה-20 . 

" ... שאין לי אֶת ה"תזמן" ... " - לא. עברית לא-תקנית עד מאוד. טעוּת מביכה. צ"ל: 

" ... שחסר לי ה"תזמון" ... " , או: 

" ... שאני לא בעל ה"תזמון" וה"קונטקט" ... ", או: 

כך גם לגבי "... חסרה להן, ... אֶת התכונה ... " : 

צ"ל: " ... חסרה להן, ... התכונה ... "

כדומה. 

יֵשׁ, אֵין, חָסֵר ודומיהם: פעלֵי-עזר בלבד. לכן אינם יכולים לשמש כבעלֵי "אֶת", המילית ההמתאימה והנדרשת לכל פועַל יוצא (כמו: רוצֶה אֶת הכדור, לובֵש אֶת החולצה, מַרדים אֶת התינוק, מפעיל אֶת הרדיו, מבַשל אֶת הארוחה, מכַבה אֶת האור, ודומיהם) .

הלאה : 

צ"ל: " ... שאכן הרכיכה הזאת גרה ... "

הערה כללית על זמן-עבר בכל הפעלים בבניין הִפְעִיל : 

לֹא כותבים י' אחרֵי ה-ה' בתחילת הפועל. 

אני כבר לא זוכרת איפה מצאתי אֶת הטעויוֹת, אבל זוכרת שכתבתָ י' מדי פעם. 

הו. הנה : "היכרתי" . צ"ל: הכרתי . 

כנ"ל בזמן עבר בבניין נִפְעַל: 

לא "ניזכרתי" אלא "נזכרתי ".  

עד כאן ההערוֹת שלי, צביקה. פשוט - קשה לי מאוד לקרוא, ועוד יותר קשה לי להקליד. 

אבל קראתי עד הסוף. 

עצה שתעזור לךָ מאוד, מאוד: 

תקרא בקול רם ותקליט אֶת קריאתךָ. 

כךְ תדע איפה "לא עובד" , איפה יש בעיה ברצף, איפה רצוי להעביר פִסקאות. 

לא תוכל לתקן אֶת השגיאוֹת הבסיסיוֹת בעברית (הנה עוד פועַל יוצא: לתקן אֶת ... ), אבל תוכל לערוךְ אֶת הקטעים באופן שיקראו ממש - ולא ידַלגו על התיאורים של המסַפר על עצמו (תאמין לי : מדַלגים בלי לשים לב אפילו) . 

עברית תקנית: 

תכתוב משהו כמו "עברית תקנית" בגוגל ותמצא מאמר מעולה, מדוקדק, עם רוב הבעיוֹת הרגילוֹת, ואיךְ אמורים לנַסח נכון.

הקריאה שלי: 

... קשה לי מאוד-מאוד לקרוא ככה, לרוחב + לאורך,

ועוד יותר קשה לי כשאני נתקלת בבעיוֹת/טעויוֹת: 

באופן טבעי, אני עוברת ל-"עריכה " . 

לילה טוב ושבת שלום, צביקה יקר. 

עוד מעט אכתוב משהו תחת הפוסטים שלךָ, אבל קצר מאוד. 

רבקה

---

תודה רבקה על המאמץ האדיר שלך להסביר על טעויות בקטעים שפירסמתי. 

כבר כתבתי לך בעבר שאני מניח שהייתי זקוק לעורך לפני שאפרסם סיפור. מעולם לא ממש למדתי דיקדוק ותחביר. דגש היה על המקצועות הטכניים.

בכל אופן בזמנו, כשכתבתי סיפורים קצרים במסגרת "כתיבה יוצרת" דווקא עודדו אותי סופרים כמו חיים בר ("צבי אתה סופר")

חנוך ברטוב וכו'. ואפילו זכיתי באיזה פרס נידח. תודה רבקה. הצלחת והוכחת לי שאין לי ידע בכתיבה. וגם זה משהו.

.

הוֹ. 

איזו רוח מרירה נושבת אלַי מדבריךָ/מתגובתךָ. 

ברררר ...

עכשיו קרא בעיון אֶת דברַי ("והוכחת לי ... "): 

לא: הוכחתי לךָ שאֵין לךָ ידע בעברית ובעריכה - כי מעולם לא ממש למדתָּ דקדוק ותחביר, כדבריךָ אָז, לפנֵי כשנה, וכדבריךָ עכשיו, בתגובתךָ אלַי. 

להיות סוֹפֵר - נולדים עם "זֶה ", כפי שאמרו לךָ אותם סופרים.

השאר - עניין של למידה בלבד.

דקדוק ותחביר - אַתָּה יכול ללמוד. 

עריכה - הצעתי לךָ שיטה שעובדת היטב.

(נכון: עדיין תהיה זקוק לעורך לשוני ואחריו לעורך ספרותי, אִם כי יש עורכים שיכולים לעשות גם-ו-גם - אֲבָל: אַתָּה הסופר/המסַפר. וזה לא-מעט.)

ידע בכתיבה: זֶה ידע נרכש. תרכוש אותו! 

איךְ..? 

קוראים סִפְרוּת טוֹבָה, הרבה, כהשכוונה והראש מתרכזים ב-אֵיךְ 

עושים-כותבים אֶת ה-מָה. 

אגב: כךְ גם תלמד עברית טובה, תקנית. 

הספרים שתקרא יכולים להיות בעברית במקור או מתורגמים לעברית.

כל עוד אני כאן, תוכל להיעזר בי כמידת יכולתי. 

בהצלחה!

ובלי להתמרמר, טוב ? 

בעיקר: בלי להתמרמר בגלל תגובוֹתַי. 

רבקה

---

להתמרמר זה הסמל המסחרי שלי...

.

.

.

אַתָּה חי עם עצמךָ, נכון ..? 

רבקה

---

באמת שאני מרגיש הרבה כפוי טובה על הניסיון הנהדר שלך לעזור לי. אין לי עוד שום יומרות להפוך ל"סופר". וכמו שכתבתי באחד השירים, שתמיד גרעין של אמת יש בהם, לא מסוגל עוד נפשית ללמוד, קיימת התנגדות פנימית לכך. ושוב תודה רבקה יקרה. אין כמוך! 

.

צביקה יקר מאוד, 

אני מבינה . 

באמת: מגיע רגע שרוצים לנוח ממאמצים . 

אַל תודה לי: היה לי טוב לתרום לךָ משהו .

:))

שבוע טוב ורק טוב לךָ!

רבקה

---

.

צביקה יקר, 

קראתי אֶת תגובתךָ ללילי, בקטע 5, ואני מבינה שאולַי, אולַי, בכל זאת ולמרוֹת הכול, 

תעלה עוד סיפורים, קטעים, ספרים, במדור "סיפורים" . 

מבקשת מראש אֶת סליחתךָ: 

אני מבקרת מעט מאוד ב-"סיפורים" בגלל הקשיים שלי בקריאת טקסטים ארוכים לרוחב + לאורך. 

עכשיו, 

שבת שלום ולילה טוב!

רבקה

---

עדיין העניין טרי מדי. אולי. אולי...