קוראים לזה חיים

תורת הכלים השלובים אינה פוסחת על דרך המיליםַַ  . עקרון ההדיות מניע את הליבידו כמו את כללי החיים עצמם.

אהבתי את השיר בשל התחכום והמרומזות שבט

כל הזמן נפרדים זוגות גרביים כמו בחיים, את רוצה שהוא יתעורר לסרק אותך להבריש אותך ולמצוא לך, השערב שנשרה שייכת לשניכם, מקסים וחכם :) אהבתי מאד. אגב לגבי הזוגות- צריך לחבר אותם לפני הכניסה לכביסה :) ככה אמרו לי, אם הם יתערבלו ביחד יש יותר סיכוי לשמירה על זוגיות :)* 

אורנה אהובה

מביטה בהערצה בשירך הגאוני-תתיר את העצב..... איך את עושה זאת?

מאיפה מתחברות לך מילים שכה נוגעות......

אין מילים......

בכל האהבה שבלב

יום ניפלא

ממני מרים

רגע קסום של ביחד

הברשת השיער 

הפטמה המזדקרת

ושערה אחת שמחברת.

אחר כך שבים ליומיום

שתיית הקפה

חיפוש אחר גרב אובדת...

נפלא אורנה יקרה

ולגבי הגרביים

כשיש כמה גרביים בודדות אפשר ליצור זוגות חדשים

למשל, חום עם שחור וכחול עם ירוק.

וואו וואו 

כמה אדיר כל הכבוד איזה תיאור אהבתי 

דווקא היא דיברה אלי, זה החלק החסר. הכל יש פה בהבזקים קצרים: פטמה, שערות, מברשת המבקשת להחליק את קמטוטי הכאב ביחסים. 

אוֹמְרִים אַהֲבָה

יֵשׁ רַק בִּסְרָטִים

בַּמְּצִיאוּת אֵין דָּבָר כָּזֶה

מִתְרַגְּלִים, שׁוֹתְקִים

שׁוֹתִים קָפֶה בְּיַחַד

קְצָת סֵקְס מִדֵּי פַּעַם

כְּבִיסָה, גַּרְבַּיִם,

וּשְׂעָרָהּ אַחַת שַׁיֶּכֶת לִשְׁנַיִם

וּמַבָּט אֶחָד חוֹדֵר לָעֵינַיִם

וְדִמְעָה אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם

כָּכָה זֶה כְּשֶׁיֵּשׁ אַהֲבָה

כְּמוֹ בִּסְרָטִים..

שיר מקסים אורנה יקרה כתבת, ממש אהבה כמו בסרטים.

יום טוב

שמוליק

.

אורנה אהובה, 

אין לי מושג איך קרה, אבל - קרה, והגעתי מאוחר מאוד לשירךְ. 

(כנראה, דילגתי עליו בלי לשים לב.) 

לכן, הפעם אסתפק רק ב- !Wow  וב- "שוב עשית אֶת זֶה ! " ,

כי בכר אמרו-כתבו-ניתחו הכול-הכול, 

והענקתְּ לי חוויית קריאה מאלה שיש מעטוֹת בלבד. 

לא רק לי, אני קוראת מן התגובות. 

תודה רבה-רבה-רבה!, אורנה יקרה. 

רבקה

---

מצאתי שיר 

כעין תערובת של יום, יום

וסערה נסתרת

כבלים להתיר

גרב שאבדה

פטמה נחשקת

סקס כדבר עברה

כך עשה

פוקדת

כך

המציאי עצמך מחדש

לטובת קוראיך

בשבילי

ברב אהבה

חזק ומרגש שירך אורנה יקרה, הקונפליקטים מצויים כאן לצד הכאב הפנימי העצום 

"תתיר את העצב, תזרים את הדם". נפלא.