תּוֹפֶרֶת

וכיף לפרום, ואם העצבות היא ה"בלוז" שלך יש בזה מוסיקה יפה. זה צבע על הפלאטה ואין מה להתבייש בו. אביה נפלאה שאת 

תופרת  כותונת פסים מלאי בפסי אושר

שמה בצד הצער ושועטת קדימה..

הִיא רַק אֶת

הָעֶצֶב מִלִּבָּה

בִּקְּשָׁה אָז לְסַלֵּק

כִּי רָצְתָה רַק אַהֲבָה

שֶׁתְּשַׂמֵּחַ אֶת הַלֵּב

וְעִם חֻלְצָה  וְרֻדָּה

עִם כַּפְתּוֹרֵי אַהֲבָה

אֶת תּוֹפֵר הַלְּבָבוֹת חִפְּשָׂה

וְהִיא תָּמִיד יָדְעָה

שֶׁהוּא אֶת הָעֶצֶב

מִלִּבָּה יְסַלֵּק

וְיִתְפֹּר לָהּ 

לֵב שֶׁל אַהֲבָה..

מקסים השיר וההסבר שכתבת אביה יקרה , אהבתי את הכנות שלך ואת הערגה שלך לאהבה. אז בהשראת שירך כתבתי לכבודך שיר תגובה.

יום טוב

שמולק

.

אחחח אביה. אביה יקרה. אביה אהובה. 

איזה שיר קסום, 

איזה סיפור נוגע על העצב בחייךְ, 

איזה ציור נוגה ומעודד כאחת, 

ו- אַתְּ. 

מצד אחד, אחרי שירים רבים פרי עטך/מקלדתךְ, אני אמורה

לנחש מה תעלי בכל פעם; 

מצד שני, בכל פעם אני מופתעת מחדש : 

תמיד, תמיד אַתְּ מפתיעה אותי. (לטובה, ברור. אחרת, לא 

הייתי מציינת אֶת זֶה .) 

תודה רבה-רבה-רבה על שיר, סיפור וציור!, אביה אהובה. 

רבקה

--- 

את נהדרת בכאבייך ובדאגותיך ועוד יותר מכך_- ב דרך בה את נלחמת בהם

סוף היופי והאמונה לנצח

ראית תקווה וכן, אני מכירה את העצב שבך, את הדברים הקשים שחווית. אך זו בחירתךשלך, לתפור לך חולצה וורודה, לראות את החיים באור האופטימי. זה מדהים ומרגש כל כך! 

אהובה 

לקרא את המלל 

ולהרגיש שאני כתבתי אותו 

עם שינוי התפאורה . 

ממש כך. 

אוהבת אותך ואת כתיבתך 

את היותך

זה הייחוד שבך וזה יוצא מן הכלל. עם כל העצב וכאבי החיים את בוחרת בדרך האור 

חולצה שתכסה כאב ועצב

חולצה שתגלה אהבה

ואת מחכה לתופר הלבבות 

שיעזור לך בתפירה

כי הוא יודע לתקן לבבות עצובים

הוא יודע לעשות תיקונים אומנותיים

כך שלא רואים שהיה פעם לב שבור...

נפלא שירך אביה יקרה

המשיכי לתפור חולצות וורודות

בתכים של אהבה.