אתם המשוררים

אתם, אתם המשוררים של הדור הבא, אני כבר הבנתי את זה, בהתחלה לקחתי אתכם בערבון מוגבל אבל עכשיו זה סופי.
מנסה לעבור את מבחן העולם, לא תמיד מצליחה 
מנסה בהתמדה ומעש - ומקווה שמעוף הזמן ישלים -לא תמיד זה קורה

 המילים שלכם דואות באוויר כמעוף הציפור ומגיעות אליהם בקלות, נכנסות לתיבה מהודרת עטופה בנקודות, כיאה לבגד חדש ויפה. אני חשה בשירה הפילוסופית שלכם, לעיתים שירים שאני בכלל ל א מבינה, אתם בוחרים את המילים בקפידה ייחודית מלחימים ומעבדים, את השיר מדקדקים  ואני מאבדת את המילים.
את המילים שלי אני מוצאת בדרך כלל ברחוב או על הכביש או הרוח המבדרת שיערי לוחשת לי אותיות ואז אני מאבדת את הכוון לא יודעת האם זה להתחלה או לסוף גם אם אני חולמת בשפות, המילים מתפזרות...כמעט כמוני.

אתם האלתרמנים והביאליקים ואתן, הוולכיות של הדור הבא ואני, בוכה את השירים שלי בחושך ולא מוציאה לאור,

לא רוצה שום ליטוף,גם לא עולה על קו 320 לחפש את הכתף, מכירה רק קו אחד והוא מוביל לסוף העולם,

שם, מהאבן הקרה, לעיתים אני שואבת מילים , גלים גלים בעוד אתם שואבים את המילים ממקור מים חיים.
אתם מחבקים עולם ומלואו בשפה יפה ואני מחבקת עולם סופי בין נשמות תועות.
את מילותיי אני מוכרת בחינם למרבה במחיר

אבל אין קונים ואת הספרים שלכם

אני יודעת שיהיו בשיעורי הסיפרות של הדורות הבאים,

או בצומת חיים.
אולי אתחיל לפסל.

אוהבת לקרוא אותך תמיד , חכם וקולח, מלא תובנות חיים יפות:)***

והוא לא ידע שהוא כזה..

אַתָּה הַמְּשׁוֹרֵר וְהַסּוֹפֵר

שֶׁבְּמִלִּים פְּשׁוּטוֹת בּוֹחֵר

וְלֹא צָרִיךְ אָז לְחַפֵּשׂ בַּמִּלּוֹן

אַתָּה שָׁב וְאוֹמֵר

אֶת הַהַגְדָּרָה שֶׁל מִי זֶה

סוֹפֵר וּמְשׁוֹרֵר..

מקסים השיר שכתבת צבי היקר, כתיבתך לא מביישת את גדולי הסופרים והמשוררים.

יום טוב

שמוליק

.

נו טוב. גם לי קורה. 

זאת המציאוּת: תמיד-תמיד יהיו טובים ממני/מאיתנו ... 

תודה רבה-רבה על המרירוּת הכֵּנָה!, צביקה יקר. 

רבקה

---

חצי נחמה. 

.

טבע . 

המשך לאתמול, אאל"ט. 

ביי. 

רבקה

---

צניעות זה אתה. אתה במקום גבוה ביותר, מעורר מחשבה וייחודי כל כך. ואפשר כמובן להתייחס לזה מכיוון אחר. 

כולנו 

ראשית שירתך היא בין אלה שמחפשת 

תמיד אינטליגנטית 

עוקצנית, נושכת ברכות 

תמיד יהיו טובים יותר ופחות 

לפני 11 שנים התחלתי לכתוב כאן 

והתביישתי מאד מאד 

מי יגיב לי בכלל 

אחת שכותבת כילדה ורק עם חרוזים 

זנחתי את החרוזים 

זרקתי את הבושה 

היום נהנית מהכתיבה. 

יום קסום יקר

את נהנת בצדק מזרי הדפנה

כך ברור ונהיר, שתמיד מבינים במה המדובר