זְלִיגוּת שֶׁל עֶרְגָה

.

השמש תובעת - וטובעת. 

מה שאני קוראת כאן טובל בכפל משמעוּת, לפחוֹת. 

ענוג, רך, בין מקַדם לבין נפרד.  

ערגה שיש בה הבנה לרגע מיוחד מאוד . 

אהבתי מאוד-מאוד אֶת שירך ואת התצלומים שהעלית,  

בכולם נסוכה אותה ערגה: הילד שמצביע על השמש השוקעת,

הדמויות בים וממנו, ושוב, הילד בערימת החול. 

תודה רבה-רבה!, אביה יקרה, אהובה. 

רבקה

---

בְּרֶגַע שֶׁל שְׁקִיעָה

הַגַּלִּים בְּלַחַשׁ מְלַטְּפִים

אֶת זוּג הָאוֹהֲבִים

שֶׁבְּעֶרְגָּה יוֹדְעִים

שֶׁאִם  כָּל כָּךְ רוֹצִים 

הַכֹּל כָּאן אֶפְשָׁרִי

גַּם בְּרֶגַע שֶׁל שְׁקִיעָה..

מקסים אביה יקרה השיר שכתבת על שקיעה וערגה, ומכל מילה בשיר נלחשת אהבה ויחד עם התמונות המקסימות ציירת שיר של אהבה.

שבת שלום

שמוליק

ומיהו גיבור השיר היפהפה והמעורר הזה? הילד או האיש.?

ערגה של רגש מחבק 

שבת טובה אהובה 

הרי מילותייך פותחות כל שער 

ביופיין איכותן 

התמונות מקסימות. 

שבת טובה יקרה

הכל אפשרי כשיש רצון, כשיש רגש, כשהדברים באים מכוונה טובה. כמו האהבה הניבטת כאן מן המילים. 

בתוך אווירת השקיעה המיוחדת הזו, זולגת האהבה אל התמונה ואל מילותיך הרכות והנעימות כל כך 

טובעת השמש וצובעת את הכל בצבעי רומנטיקה.

לאהבה עד אין קץ-אדם 

אביה יקרה !

הכול ייתכן,

הכול אפשרי,

אין דבר החוצץ

בחיק אהבה.

לכי עם צו ליבך ... !!!

מיוחד לי זה שירך.

מחבקת לשבת קסומה

ממני עליזה.