זיכרון של טו בשבט

.

אוחחח, יקי. 

איזה שיר לתפארת השירה . 

הסיפור שבו מסופר בליריוּת מתונה, מדודה. 

שתי השורות האחרונות נפלאות בפשטותן ובעומקן. 

אהבתי מאוד, מאוד. מאוד, מאוד. 

תודה רבה-רבה!, יקי יקר, אהוב. 

אתךָ, 

רבקה

---

כתבתי ליקיר שאני מזועזע.יש המון שאלות לשאול

מצטער. הזדעעתי!!!!!!!!

מוֹרֶה טוֹב

מוֹרֶה לַחַיִּים

מְלַמֵּד לְהִתְגַּעְגֵּעַ

מְשַׁמֵּר זִכְרוֹנוֹת

אַךְ לָמָּה בְּזוֹ הַדֶּרֶךְ?

הַיּוֹם הַמּוֹרֶה

הָיָה נֶאֱשָׁם

בְּהַטְרָדָה מִינִית וּבְאוֹנֵס

וְיוֹשֵׁב מֵאֲחוֹרֵי סוֹרָג וּבָרִיחַ

וְהַזִּכָּרוֹן כּוֹאֵב..

זיכרון כואב עולה משירך זה יקיר היקר , ואני כואב את כאבך..

חיבוק ממני ויום טוב

שמוליק

הוא לא היה נאשם בהטרדה.. זה היה בתיכון, כשאני בגיל המותר והוא מורה צעיר בתחילת דרכו והכול נעשה בהסכמה מלאה והמקרה הותיר בי זיכרון מופלא, שאני נושא עד עצם היום הזה.. 

המון תודה שמוליק יקר. 

תודה יקיר היקר על ההבהרה 

לא היה לי ברור לפי השיר שאתה בגיל המותר

והאהבה שלכם  אולי היתה נפלאה

אבל אני יודע כמורה שהזמנים השתנו

ויחסים כאלה בן מורה  ותלמיד אסורים כיום

גם אם מבחינה חוקית הגיל מותר וגם קיום היחסים

במתחם בית הספר.

אבל בשבילך זה היה זיכרון מתוק ונפלא וזה מה שחשוב בשבילך.

חיבוק ממני ואם נפגעת ממני - סליחה.

שבת שלום

שמוליק

וּבְזֹאת שֶׁאַחֲרֶיהָ הוּא עָזַב אֶת הַתִּיכוֹן..

בזמנו תיכון היה מתחיל בכיתה ט' כלומר בערך בגיל 14 שנמשך עד הגיוס כמעט, גיל 18..

נכון, היום הוא היה נעצר גם אם זה בהסכמה מפאת יחסי מרות מורה/תלמיד, אבל בתקופתנו, למרות שזה גם היה אסור, לא היו שומעים על המקרה בכלל.. 

ואתה צודק שמוליק היקר, היום זה אסור גם אם הגיל מאפשר. 

להיות תפורים בזכרונות 

ואותו מורה שאהב 

השאיר חותמו בזה הזיכרון 

כמה נוגע 

שבת טובה חבר 

רגע מכונן בחיים 

טוב בשבט חג שלא ישכח 

מגע וגעגוע 

שבת טובה יקר

איזה זיכרון לא ידעתי אודותיו. כאן ניטע זרע האהבה הראשון צבוע באדום כשושנים אדומות. והותיר בך געגע וזיכרון עד. 

הבוקר חיפשתי אותו בגוגל ומצאתי סרטון שלו ביוטיוב.. ומסתבר שהוא עדיין חי ולא גר רחוק ממני :-) 

זיכרון של מגע ראשון

אהבה ראשונה שעדיין לא הבנת

אבל ידעת את חומה

את העונג שהפיצה בחלציך.

אתה כבר לא תלמיד בתיכון

וידעת אהבות ,

אבל אותו מגע ראשוני

אותו זיכרון מחדר ההתעמלות,

עדין מונח על ראשך

כמו זר שושנים אדומות

ועל שפתיך

חיוך.

תודה יקירי על הזיכרון היפה הזה.

המגע הראשון שלך שהותיר בך רק געגוע . מרגש השיר והזיכרון הזה 

אותה התאהבות ותשוקה ראשונית שלעד לא תשכח אותה.

לימים של אהבות-אדם 

חזק, מרגש, קולע - היית ילד יתום, זכית לאהבה של המורה לחינוך גופני בבית-ספרך, הוא הצמיד את הסיכה לדש חולצתך בשעתו בט"ו בשבט והיום אתה מצמיד אותה אל ליבך, הוא נצור בליבך ואתה עורג לאהבתו, מעלה זיכרונות. בשעתו לא ידעת שמא מדובר באבא או שזו האהבה שחסרה לך מיתמותך. תודה רבה לך יקי היקר, ניכר שאתה עודך נפעם ומתמוגג מהמורה.

אני מבינה שעבורך זה היה נהדר שגלות את זה אבל מצד המורה זה ניצול מרות. לא משנה בן כמה היית. כנראה שזה היה צריך לקרות לך וחשת שזה הכיוון שלך מעתה והלאה. אתה מספר בערגה ואהבה. וזה מה שזה. כתוב מקסים וגם מקומם במקצת. למרות הגיל המתאים שהיית בו. למה נוער בגיל 17 מתעסק עם זרים על הראש בטו בשבט... ? והמורה נטע בך נטיעה לכל חייך. 

למה בגיל 17 טו בשבט..? כי בתקופה ההיא היו נערכים טקסים סמליים בחצר בית הספר עם כל התלמידים וכל צוות ההוראה.. 

יקי יקיר לי !

*************

מורה תלמיד ...

כול אהבה מופלאה בפני עצמה

בהסכמה הדדית.

והוא חתם בך זיכרונות מלווים

טבועים בעורך

וזה מושלם בעיניי.

כתיבה נוגעת ומרגשת חבר שלי יקר.

מחבקת לשבת שמחה ויפה

ממני תמיד באהבה והערכה

עליזה.

לֹא יָדַעְתִּי אִם זוֹ אַהֲבָה

אוֹ כְּמִיהָה לְמַגָּע שֶׁל אָב