יצירות אחרונות
תודה על ועל... (1 תגובות)
אילה בכור /שירים -21/11/2024 19:35
אַחַר הַשָּׁרָךְ / שִׁיר-עַם מִסְּפָרַד / מִסְּפָרַדִּית / (3 תגובות)
רבקה ירון /שירים -21/11/2024 13:46
אמסטרדם שלי (5 תגובות)
יצחק אור /שירים -21/11/2024 10:10
קשה להביט לאחור (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -21/11/2024 06:35
לָגַעַת🌹🌹🌹 (10 תגובות)
שמואל כהן /שירים -21/11/2024 05:36
פְּרִימָה (שיר ישן מעודכן) (3 תגובות)
🐝🐝BeeBee /שירים -20/11/2024 23:55
גיא ההריגה- הטבח הנורא (10 תגובות)
מרים מעטו /שירים -20/11/2024 21:16
מה לך אישה (14 תגובות)
אילה בכור /שירים -20/11/2024 19:13
מִיקָה מִגְדַּלּוֹר (3 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /סיפורים -20/11/2024 16:56
סיפורים
שבע שנים - חלק 5בשעה אחד-עשרה וחמישים וחמש דקות רכב של טלוויזיה נעצר על יד מלון הילטון. בחורה צעירה ובחור עם מצלמה קפצו מתוכו ונכנסו אל המלון. הם עלו במעלית לקומה שישית והבחורה דפקה בדלת השלישית מימין. אף אחד לא ענה. היא דפקה שוב, הפעם יותר חזק. הבחור הפעיל את המצלמה. נשמעו צעדים והדלת נפתחה. הופיע איש חצי רדום. בפנים החדר היה אפשר להבחין באישה השוכבת במיטה.
הבחורה מטלוויזיה ישר התחילה: "איך זה להתחתן עם אישה נשואה? אתם לא מפחדים מהחוק?" היא ניסתה להיכנס לתוך החדר אבל האיש חסם את דרכה, אז היא צעקה לאישה: "למה לא יכולת לחכות שהחוטפים ישחררו את בעלך?" אבל הדלת כבר נסגרה. הבחורה דפקה עוד כמה פעמים, ואחרי שלא פתחו, שאלה את הצלם: "תפסת את הכול? "כן.” "טוב, זה יספיק. כרגיל נצטרך להשלים את שאר הראיון בעצמנו. בוא, חוזרים לאולפן.” והם עזבו.
דליה הורידה את השמיכה והסתכלה על בעלה. הוא ניגש לטלוויזיה והפעיל אותה. הם שתקו. הגיע זמן החדשות: "... ועכשיו למקרה של ביגמיה. בליל כלולות חטפו את הבעל, והאישה בינתיים החליטה להתחתן. הבעל המסכן הצליח לבד להשתחרר מהחוטפים ויתבע את אשתו לדין...”
דליה התעלפה. בעלה אפילו לא ניסה לעורר אותה. הוא רק התיישב על ידה, תפס ראשו בידיו ונאנק.
******* הוא הגיע לבית המשפט לבד כי דליה הגיעה מבית המעצר יחד עם השוטרים. ראשו כאב מכל הכתבות המלוכלכות והשאלות של עיתונאים שארבו לו בכל מקום. הוא רצה שהסיוט הזה כבר ייגמר. אבל היה צריך עוד לעבור את המשפט. קרוב לוודאי שהם יפסידו, כי בעיתונים כבר התחילו להמר על סוג העונש שיינתן.
המשפט החל. בין הדברים הראשונים שהשופט אמר, הייתה נזיפה לעיתונות על שניסו ליצור דעה קדומה. ואחר כך התחילו להביא עדים. שמעון סיפר עד כמה הוא אהב את דליה ואיזו מכה זו הייתה בשבילו כאשר המחבלים חטפו אותו. אבל כאשר הסנגור רצה לברר איפה החזיקו אותו, שמעון גמגם משהו ולבסוף בקול רועד מהתרגשות אמר שלא הוא העומד למשפט ושיעזבו אותו במנוחה כי הוא לא מסוגל להיזכר שוב בכל הדברים הנוראים שעבר בידי החוטפים. הוא סיים את עדותו והוסיף שמה שהיה הכי חשוב בכל העניין, שדליה בכלל לא התכוונה לחכות לבעלה החוקי.
דליה ניסתה להסביר שלא הייתה יכולה לדעת ששמעון נחטף ובכלל חשבה שהסתבך עם העולם התחתון, אבל אז התובע התחיל להאשים אותה שהיא מנסה לטפול האשמות שווא לבעלה במטרה להסיט האשמה מעצמה.
יותר משבעה חודשים התנהל המשפט. דיונים סוערים, כתבות סותרות אחת את השנייה, רכילות בעיר. זה לא היה מקרה פשוט. אבל לבסוף שמעון זכה. הוחלט לא להגיש נגד דליה ובעלה השני תביעה פלילית אבל לבטל את הנישואין שלהם. שמעון – הוא הבעל החוקי שלה. ודליה, היא הייתה מחויבת לעבור להתגורר עמו. תגובות
גלי צבי-ויס
/
פסק הדין
/
07/08/2021 08:40
jakuper
/
איך אפשר להתמודד עם דבר כזה?
/
07/08/2021 09:17
גלי צבי-ויס
/
בלתי אפשרי!
/
07/08/2021 19:18
שמואל כהן
/
כל קטע יותר מפתיע מקודמו
/
07/08/2021 08:58
jakuper
/
עוד יום נראה (-:
/
07/08/2021 09:17
שמואל כהן
/
אני מחכה בקוצר רוח🌹🌹🌹
/
07/08/2021 10:05
רחל בנגורה
/
איזה סיוט .
/
07/08/2021 10:18
התחברותתגובתך נשמרה |