פְּרִיחָה

איך זה שהאחד פורח 

והשני נבל לעד   

כה כואב ומחדד את האובדן. 

חיבוק ושבת טובה יקרה

תודה אורנה,

זה כואב והגעגועים מתעצמים

במיוחד בימים אלו שמתקרב יום נפילתו...

תודה על החיבוק.

כל דבר יזכיר את ההולך. זכרו לברכה. עצוב יותר הנשאר והנושא זכרו ומתגעגע. ❤❤❤❤

תודה רחל יקרה,

את צודקת

כל כך הרבה דברים מזכירים אותו

והשנים שחולפות לא מכהות את הזיכרון ואת הגעגוע.

ובימים אלו שמתקרב יום נפילתו

הגעגועים מתעצמים.

השיר מדבר על אחי שנפל

ובמקרה שלו

זו הייתה פריחה כל כך קצרה

היא נמשכה רק עשרים שנים.

בַּחֶדֶר שֶׁלּוֹ 

הַפְּרָחִים פּוֹרְחִים

הֵם לְעוֹלָם לֹא נוֹבְלִים

הוּא הָיָה וְנָפַל

וְעַכְשָׁו הוּא אֵינֶנּוּ

רַק הָרֵיחַ נִשְׁאַר

שֶׁל יָמִים אֲחֵרִים

בְּלִבָּם שֶׁל פְּרָחִים 

שֶׁלְּעוֹלָם לֹא נוֹבְלִים..

שיר כואב על אחיך ז"ל שנפל ואיננו רק הריח נשאר בליבך ובלב הפרחים שבחדר שלעולם לא יבלו. יהי זכרו של אחיך ברוך.

חיבוק ממני ושבת שלום 

שמוליק

המון המון תודה שמוליק יקר על מילותיך הטובות

ימים אלו שבים ומעלים שוב את הזיכרון בחדות גדולה יותר

ימים שקרובים ליום נפילתו של מוקי אחי, 

ומחיל השיריון כבר טלפנו לקבוע את שעת האזכרה

וזה מטלטל, למרות השנים שחלפו.

כואב ונוגע ללב - בחדרו של מוקי ז"ל נותרו השטיחים, הפרחים שם עדיין פורחים, נותר ריחו ואת תוהה על כך כי מוקי נבל. תודה רבה לך נורית היקרה, יהי זכרו ברוך, חזק ואמץ לך.

תודה דני על דבריך,

הזכרון עולה בכל הזדמנות, לפעמים אלו דברים כל כך קטנים, כמו פרח נובל.

ביחוד בימים אלו כשיום נפילתו של מוקי מתקרב, ומהצבא מטלפנים לתאם אזכרה...

המון תודה חבר יקר,

מתקרב יום הזיכרון לנפילתו... 

.

אני מתארת לי שזה השיר שכתבת אחרי הסדרה הקצרה שלי, 

על פרחים ונמלים . 

ואני מתנחמת בכך שאני יודעת שכמעט כל דבר מעורר בך

שוב את הזיכרונות ואת הרגשת האובדן . 

השיר - השיר  מ ע ו ל ה , נוריתי יקירתי. 

האובדן - נורא. 

תודה רבה-רבה-רבה לך על השיר, נוריתי, חברתי היקרה. 

חיבוק, אהבה רבה,

שלך, תמיד, 

רבקה

---

רבקתי היקרה והאהובה,

הבנת נכון, זה השיר שנכתב 

כשחשבתי על עלי הכותרת בפרחים שלך

שנופלים נבולים לרגלי הגבעול...

ואת צודקת, כל דבר מעורר את הזיכרון

מה עוד שלפני כשבוע התקשרו אלי מחיל השריון

לתאם את האזכרה למוקי - כ"ד בתשרי הוא יום נפילתו

זה מתקרב...

תודה רבקתי היקרה,

תודה על החיבוק

תודה על האהבה,

אוהבת אותך מאד

נורית.

תודה אילה.

אין את מי לשאול 

יש רק געגועים שלא נגמרים ואף פעם לא נובלים...

והוא נבל 

לא מריח יותר

מציאות כאובה מסתבר 

שבוע טוב יקרה 

תודה אלה, אכן זו המציאות הכואבת עם הגעגועים האין סופיים.

כאחד שיודע במי מדובר נגע השיר ללבי עד מאד.

האודיסיאה הכואבת של הכאב הלא נגמר.

חיזקי ואימצי נורית היקרה

המון תודה אודי יקר,

זה באמת כאב שלא נגמר

וגעגועים אין סופיים...

תודה גדי ידידי,

אסור לקטוף, ובכל זאת פרח יפה כזה נקטף.

מישהו חמד את הפרח היפה הזה...

מצמרר שירך נוריתוש. איך אותם פרחים על השטיח מובילים אותך אל הפרח ההוא שהיה. שנקטף בדמי ימיו. 

בימים אלו אני כל הזמן חושבת על הפרח שנקטף.

לפני ימים אחדים טלפנו מחיל שיריון לקבוע את שעת האזכרה

ושוב עולים הזכרונות ושוב כל דבר מזכיר אותו...

השנים שחולפות לא מקלות על הגעגועים.

אבל את הרי יודעת...

תודה אהובה.

מעוטר בפרחים, וזה הפרח שהיה ואיננו עוד. איך נקטף כך...

כל כך עצוב...

המון תודה יום טוב ידידי.

תודה צבי,

מרחק השנים לא טשטש את הריח.

עוצמת כאב 

צעקה

הפרחים הללו...אויי

יקרה וטובה- חיבוק

הכול שלך ולך

 יצחק יקר,

אתה יודע את הפרחים האלה

חיבוק גדול לתודה.

המון תודה תומר.

פרח מלאכותי לעולם לא ישווה לפרח טבעי

לעולם לא נצליח להחיות אדם שקמל והלך לעולמו

ובמקרה שלך זה כל כך עצוב ואין נחמה

מרגש וכואב השיר המיוחד והעצוב הזה

יום נעים אשה יקרה ואהובה

ושבוע טוב

באהבה

ממני

המון תודה מרים יקרה,

השנים חולפות ושוב מתקרב יום השנה

והגעגוע אל הפרח שנבל גוברים...

תודה על מילים מבינות

על מילים חמות

אוהבת אותך

נורית.

נורית יקרה !!! 

ניצן שעדיין לא נפתח

כזה היה אחיקם ז "ל

וכך הלך לעולמו

באביב חייו

והוא עלם חמודות.

הפרחים על השטיח ישארו לעד

אך הניחוח... התפוגג, 

וכול שנותר זה לדמיין את ריחו

וזה עצוב וכואב ...

מחבקת לימים טובים

שבוע טוב ומבורך

ממני עליזה. 

עליזה יקרה,

תיקון לתגובתך

אחיקם,

שיבדל לחיים ארוכים

הוא בני הצעיר שנולד אחרי שמוקי נפל...

ומוקי - זכרונו תמיד אתי

הוא הפרח שלא הספיק לפרוח

והגעגועים גדולים.

תודה על החיבוק

ושבוע טוב.

איזה פיקשוש

מרגישה נורא

אל תרגישי נורא עליזה יקרה,

אני מבינה את הטעות

וזה בסדר.

ברוך.

תודה גליה יקרה,

ריגשת אותי בדבריך. 

עוד שנה חלפה והגעגועים עזים כמו שהיו בהתחלה.

הפנים המחייכות כל הזמן מולי. 

מחבקת אותך

נורית