לבד בשדות

אם אתה ואתה - שניכם בסוף שוכבים ומביטים בלבן של אלוהים , מי צריך ווטסאפ? לכן שם אתם בלי טלפונים ובלי בגדים. מצב מרנין כשלעצמו :)*** 

לא תתגעגעו אלי?...

תכתב שם שירים שיעקפו את דרך המילים

ואז תינצל ממבקרים עוינים וכסילים....

להווה ידוע שבדרך המילים יש רק אנשים נימוסיים ותרבותיים.

כן,אבל אם ברחת מהם אל הלבד   

אבל בלי להשמיץ

רק אל תגזול ממני את שאריות ההומור האחרונות שלי  

מסתדרים הכי טוב, גם במציאות וגם במציאות הוירטואלית. שוב העלית בי חיוך. 

בדד, במשעול אל האין
בדד, בנתיב ללא כלום
בדד, עם הזמן הבורח
והזמן לא שוכח להציב את הגבול..

שר זוהר ארגוב

בהתרגשות רבה

קיבלת החלטה

רשת חברתית 

שמענינת אותך

היא רשת שאתה מככב

בה לבד..

תודה  צבי היקר על השיר עם הרבה חומר למחשבה על יתרונות וחסרונות של הרשתות החברתיות.

יום טוב

שמוליק

.

... מביטים בלבן של אלוהים. 

זה הכי-הכי מעורר לקריאה נוספת, 

כי הבעיטה היא למרחקים ארוכים-ארוכים. 

נהניתי מאוד-מאוד לקרוא ולהבין. 

תודה רבה-רבה, צביקה יקר. 

רבקה

---

זה נהדר, אני אוהב את הדרך שלך לומר דברים על עצמך עם הרבה הומור עצמי.

להודעות טובות בווטסאפ-אדם 

אתה שולח ברכות לעצמך, כי אם אין אני לי מי לי.

חריף כתמיד ונהדר הרעיון הזה 

הלבן הזה, הוא כביכול ה"שיגעון" של להיות שניים שהם בעצם אחד שלמד להסתדר עם עצמו בלי התחייבויות לאחרים.. 

ומעניין.. קבוצת הווטסאפ שהקמת עם עצמך.. 

אני באמת עשיתי זאת אבל עם מספר הפלאפון של אחותי ז"ל שנרצחה לפני 12 שנים

ואני כותב למספר שלה בווטסאפ את כל מה שאני מרגיש.. וזה ממש ברצינות.. 

השתתפותי בצער שלך שלא נגמר.

אכן יש לי  קבוצה חדשה עם עצמי.  כותב רעיונות ותיזכורות  ומוחק. חוסך נייר... ושוב תודה. צביקה

גם לי יש 

"תזכרוות לעצמי" 

ורק אני מבלבלת לעצמי את המוח 

יום קסום

עוצמתי ביותר

אתה והאני שלך

עירום מתפאואות שווא