חזרה ליצירות
סיפורים

אלוהים

🐝🐝BeeBee | (06/11/2006 22:41) | 93 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
אלוהים אף פעם לא גר אצלי בבית. בביתי גרו  כל מיני יצורים וחפצים: שממיות, פרפרים חבויים בחרכי הקיר, חתול אחד או שניים (ולפעמים שלושה וארבעה- תלוי אם אמי הייתה שמה לב למספרים).
אמי חשבה שאלוהים שוכן בכל פינה בביתנו. אני, ילדה מנומסת ביותר, וקצת נפחדת ממרות הורים, לא ראיתי לנכון להבהיר לה את האמת:
אלוהים לא בחר לשכון בביתנו. אני חושבת שהוא ניסה, אבל הניסיון לא כל כך הצליח בידו, כיון שהוא נתקל בי, וכאשר נתקל בי- נאלץ להתקל בכל התור של החיות הפגועות שהחבאתי בארון, וכל הפרפרים האבודים שמצאו להם מקום בפינת התקרה, וכל השממיות שהיצלתי
ממות בטוח בידיו של אודי הנורא, בנם השמן של השכנים.
אמי הייתה בטוחה שאני מכינה שעורים, או קוראת ספרים, או עוסקת באחת מהפעילויות היאות לבתם של הורי: כלאמר פעילות תרבותית היאה למשכילים. היא פשוט לא ידעה לקרוא את הסימנים: היא לא הבינה כי תחת המסכה של עמלנות יוצרת התחבאתי לי אני- עם העולם של כל היצורים הקטנים שלי, שאלוהים זנח ואני מצאתי, בפאתי הדרך, וניסיתי להציל.
אולי למעשה ניסיתי להגשים את הפתגם שאמר שאלוהים נמצא בכל אחד ובכל מקום- ואולי חשבתי לעצמי בסתר, שאם אצליח להציל את כל החיות המסכנות האלה, ואת הפרפרים שזהרם הועם, אולי אני אהפוך חלק מאלוהים, וכך אקבל כוחות מיוחדים, כדי שאוכל להציל יותר פרפרים ויותר שממיות, ויותר חתולים. אבל, תיאמר האמת, תמיד ידעתי, כבר מגיל פצפון ביותר, שהאלוהים אינו שוכן בביתנו, וכנראה אינו שוכן אצלי בלב: הראיה הייתה, שלא תמיד ניצלו גורי החתולים שהחבאתי בארון המרפסת, ולא אחת מצאתי פגרי פרפרים ליד החלון.
השממיות נעלמו, וכל מה שנשאר לי בלב היה כאב גדול וחלל עצום, על שאלוהים לא טרח לבוא ולגור אצלי בבית, או לפחות לבקר אצלי בלב.

 

 

כל הזכויות שמורות לBeeBee

תגובות

חזרה ליצירות